ערד

ערד היא עיר במחוז הדרום, במדבר יהודה, על רכס כידוד. גובהה הממוצע כ־600 מטר מעל פני הים. שטח השיפוט הוא כ־105,000 דונם. העיר נמצאת כ־23 ק"מ מערבית לים המלח וכ־45 ק"מ מזרחית לבאר שבע. דרך העיר עוברים כביש 31 וכביש 3199 שמוביל למצדה.

העיר יושבת על רכס עם שינויים בגובה בין כ־360 ל־630 מטרים. בסביבתה זורמים וואדיות (נחלים עונתיים) כמו נחל יעלים ונחלי כידוד. בבקעת ערד יש אדמת לס (קרקע קלה ורכה), וממזרח יש סלעי משקע כגון גיר ודולומיט.

קרוב לערד נמצאת תל ערד. על התל נחשפו שרידים של יישוב כנעני מלפני כ־5,000 שנה ושל יישוב יהודאי מלפני כ־3,000 שנה. עיר הברונזה הקדומה שקמה שם השתרעה על כ־100 דונם והייתה מוקפת חומה של כ־1,200 מטר. נמצאו בה רחובות מתוכננים ומבני ציבור.

בשנת 1921 קבוצה ניסתה להתיישב במקום, אך המיזם נכשל בגלל מחסור במים. התכנון המודרני של ערד החל בסוף שנות ה־50 וראשית שנות ה־60. תכנון העיר הובל על ידי צוותים שכללו את לובה אליאב, אלכסנדר שר, אילנה ברנזון אלרוד ויונה פיטלסון. המחנה הקדמי הוקם באתר כדי להבין טוב יותר את תנאי המדבר ולספק מגורים זמניים.

המתיישבים הראשונים היגרו לערד ב־1962. התוכנית הממשלה שלחה תושבים שאמורים היו לעבוד בקידוחי נפט וגז, במפעלי מחצבים, בתעשייה מקומית ובתיירות מרפא, בגלל האקלים היבש והקריר.

במהלך שנות ה־70 התגלה שמרבץ פוספטים סמוך לעיר גורם לחלחול גז רדון בחלק משכונות העיר.

בשנת 1967 נערכו לראשונה בחירות למועצת ערד. אברהם (בייגה) שוחט נבחר לראש המועצה וכיהן שנים רבות. בערד התקיימו אירועי תרבות ותקופות של גידול אוכלוסייה עם עליות מאירופה, ארצות הברית, ברית המועצות ואתיופיה. בשנות ה־80 הגיעה קהילה חסידית גדולה (חסידי גור), וכיום היא מהווה חלק בולט באוכלוסייה.

ערד הוכרזה כעיר בשנת 1995. באותה שנה אירוע בפסטיבל העיר גרם למותם של שלושה בני נוער; מאז הפסטיבל נמשך במתכונת מצומצמת יותר. החל מ־2004 התקיים מאבק ציבורי נגד תוכנית להקמת מכרה פוספטים בקרבת העיר, בטענה לפגיעה בבריאות ובתיירות.

כמות הגשם הממוצעת בערד כ־130 מ"מ בשנה. בממוצע אחת לכ־8 שנים יורד שלג קל למשך יום או יומיים. אוכלוסיית העיר גדלה בעשורים האחרונים: משנות ה־70 ועד שנות ה־10 של המאה ה־21 היא עלתה מכמה אלפי עשרות אלפים (לדוגמה: כ־5,600 ב־1972 וכ־26,700 ב־2019). בערד התיישבו גליות רבות, מה שיצר פסיפס תרבותי ומשפחות ממדינות שונות.

ערד תוכננה כ"עיר מודרנית" בהשפעת ברזיליה, תכנון עירוני מודרני עם הפרדה בין תנועה רגלית ותנועת כלי רכב, ופיתוח ליניארי המאפשר גדילה הדרגתית. בעיר תכננו שישה רבעים מרכזיים, כשכל רובע מיועד לכ־5,000 תושבים, ומוקמו אזורי מסחר ותעשייה מחוץ למגורים.

בין הניסויים הארכיטקטוניים בולט פרויקט "בתי הפטיו" ברובע יעלים. בכל יחידת דיור יש חצר פנימית (פטיו) רחבה, שנועדה לשמש גינה פרטית ולתת אפשרות להרחבת הבית בעת הצורך.

רובע האמנים "אשת לוט" הפך למוקד יצירה. בתים רבים מציגים אמנות רחוב ופסלים.

לרוב השכונות בערד יש שמות נושאיים: חלמיש (פירות), מעוף (ציפורים), שקד (פרחים), רותם (אבנים) ועוד. אזור התעשייה תופס כ־2,854 דונם; שני מפעלים מרכזיים נסגרו ב־2014, ובשנים 2015, 2019 הוקמו מפעלים בינוניים חדשים.

בשירותים העירוניים פועלות קופות חולים כללית, לאומית ומכבי. בעיר יש מרכז רפואי עם חדר מיון, וב־2023 נפתח מרכז דיאליזה אזורי. תחנת משטרה ופנימייה לילדים חולי אסתמה פועלים בעיר. הספרייה העירונית זכתה בפרס משרד התרבות בשנת 2012.

ערד ידועה כאבן שואבת לתיירות טבעית ולמטופלים עם אסתמה, בזכות האקלים היבש והקריר. בעיר מתקיימים פסטיבלים שנתיים: פסטיבל הזמר, "בתים פתוחים" של אמנים בסוכות ו"חמישי ברובע" בקיץ. המרכז לאמנות עכשווית מארח תערוכות ותוכניות שהות אמנים בינלאומיות.

יש יחידת חילוץ מתנדבת שמטפלת בחילוץ מטיילים באזור מדבר יהודה וים המלח. בתחום הספורט פועלים מועדוני היאבקות, כדוריד וכדורסל. קבוצת הכדורגל הופסקה ב־2015 והוקמה מחדש בקיץ 2024.

ערד היא עיר מדברית ותכנונית בעלת היסטוריה עתיקה, שנבנתה כיישוב מודרני בשנות ה־60. היא משלבת מורשת ארכאולוגית, תכנון ניסיוני, קהילות מגוונות וחיים תרבותיים פעילים, לצד אתגרים סביבתיים ותעשייתיים כמו דיונים על כריית פוספטים.

ערד היא עיר במדבר, בדרום ישראל. היא יושבת על הר כ־600 מטר מעל הים. הערד קרובה לים המלח ולמצדה.

ליד העיר יש תל עתיק, תל ערד. שם נמצאו שרידים של אנשים שחיו כאן לפני אלפי שנים. בעיר החדשה החלו לבנות בשנות ה־60. המתיישבים הראשונים הגיעו ב־1962. ערד קיבלה מעמד של עיר ב־1995.

העיר תוכננה מראש כמו עיר מודרנית. יש בה רובעים (שכונות) עם שמות לפי נושאים, כמו "שקד" ו"מעוף". בבית בשם "בתי הפטיו" לכל דירה יש חצר פרטית קטנה, שמרגישה כמו גינה.

לאורך השנים הגיעו לערד אנשים מארצות שונות. כך נוצרו קהילות שונות בעיר. יש בה קבוצות דתיות וקהילות מעולים.

בערד יש גלריות ואמנים. כל קיץ מתקיים פסטיבל שירים. העיר מושכת מטיילים בזכות הנוף המדברי והאקלים שהרבה אנשים חושבים שהוא בריא.

בערד יש בתי חולים, ספרייה ויחידת חילוץ שמוצאת מטיילים במצוקה. יש גם מגרשי ספורט ומועדונים.

בקצרה: ערד היא עיר במדבר עם היסטוריה עתיקה, אדריכלות מיוחדת וחיי תרבות פעילים.