במהלך ההיסטוריה של עם ישראל נזכרו הרבה "כתבי יד אבודים", חיבורים שהוזכרו בספרות המוכרת אך אינם אצלנו עוד. חלקם מוזכרים כבר בתנ"ך, וחלקם נשמרו רק בציטוטים קצרים או בתרגומים שנשארו כאשר המקור עבר לאיבוד.
חיבורים קדומים מופיעים ומוזכרים בתנ"ך. במחקר עלו השערות על מקורות מוקדמים של התורה, כמו השערת ארבעת התעודות, רעיון שאומר שהתורה הורכבה מארבעה חיבורים עתיקים שונים. יש גם השערות על ספרים שסיפקו יסוד לספרי שמות אחרים, למשל ספר המושיעים ששימש כבסיס לחלק משופטים.
בתנ"ך מוזכרים כתבים נוספים שגובלים בתיאור המסעות, שירים ומצוות. המשמעות של "ספר התורה" שמסרו ללוויים שנויה במחלוקת: יש הרואים בו את התורה המוכרת, ויש החולקים וטוענים שמדובר בגרסה קדומה.
בספרות חז"ל מוזכרים דיונים על גניזת ספרי מקרא מסוימים. בהחלט היו ניסיונות להשמיד או לאבד תרגומים ועותקים של חיבורים מסוימים.
רבים מהספרים החיצוניים (חיבורים שהזכרתם מחוץ לתנ"ך) נשמרו רק בתרגומים ליוונית, לטינית, געש, סלאבית ועוד. גילויים מודרניים שינו את התמונה: מגילות מדבר יהודה (קומראן) וגניזת קהיר הצילו כתבים רבים. האקלים היבש שם סייע לשימור.
דוגמאות ידועות: ספר נח מוזכר אך אבד; "ספר גזירתא" של הצדוקים נזכר כגנוז; יאסון מקירנה כתב חיבור בן חמישה כרכים שאליו התבססו מקבים ב'.
יש חיבורים של חז"ל, של גאונים ושל ראשונים שאבדו ברובם. למשל ספרו של חיוי הבלכי מן הגאונים לא שרד. מקרים אחרים: "כתב תמים" של ר' משה תקו שרדו ממנו קטעים בודדים; חלקים מכתב יד אשכנזי בשם "ספר ירושלמי" שנמצא בחלקו הוכיחו השערות מחקריות.
אירועים של אחזור ואבדן: חלק מספריו של יצחק אברבנאל אבדו ב-1494; ספרייתו של ר' חיים פלאג'י נשרפה ב-1841. בחסידות ברסלב כתב ר' נחמן ספרים שנשרפו או נגנזו, וחלק מהם נחשף או פוענח מאוחר יותר (לדוגמה פענוח של "מגילת סתרים" בשנת 2006). בשנת 1835 תפסה המשטרה הרוסית כתבים של רבי נתן מברסלב וחלקם אבדה.
בישראל מוזכרים הרבה כתבי יד שאבדו. "כתב יד" זה אומר ספר או מסמך שנכתב ביד.
בתנ"ך מוזכרים ספרים עוד מהזמן הקדום. לעתים ציטטו מהם משפטים קצרים.
מגילות מדבר יהודה (קומראן) וגניזת קהיר הן תגליות ששמרו על כתבים ישנים. "גניזה" היא מקום שבו שומרים מסמכים ישנים.
כמה דוגמאות פשוטות: ספר נח מוזכר אך אבד. יהודי בשם יאסון מקירנה כתב חיבור שהשפיע על ספרים אחרים. יש ספרים שנשמרו רק בתרגומים לשפות אחרות.
גם חכמים ומנהיגים שרפו או הסתרו כתבים. חסידות ברסלב מזכירה ספרים שנגנזו. חלקים מהם נמצאו או פוענחו מאוחר יותר, כמו מקטעים שנתגלו בשנת 2006.
גילויים ושמירות בתנאים יבשים עזרו לשמר כתבים עתיקים עד היום.
