עריסת חתול

''עריסת חתול'' (Cat's Cradle) הוא רומן סאטירי של קורט וונגוט משנת 1963. הספר בוחן את הקשרים בין מדע וטכנולוגיה, דת ומצוות, נשק להשמדה המונית וסכנה גלובלית של סוף העולם. אוניברסיטת שיקגו, שדחתה את תזת דוקטורט של וונגוט בעבר, קיבלה בסופו של דבר את הספר כתזה והעניקה לו תואר.

המספר, סופר בעצמו, מתכוון לכתוב על מה שעשו אנשים חשובים באמריקה ביום שנפלה פצצת האטום על הירושימה. במהלך המחקר הוא פוגש את ילדיו של הפיזיקאי הבדיוני פליקס הויניקר. הויניקר עזר בבניית פצצת האטום ולאחר המלחמה פיתח חומר חדש שנקרא "קרח תשע". קרח תשע היא צורה גבישית חלופית של מים מוצקים; נקודת ההתכה שלה 45.8 מעלות צלזיוס, כלומר היא מתכתת רק בטמפרטורה גבוהה יחסית. החומר נוצר במקור כדי לעזור לחיילים לחצות ביצות, אך לא שימש למטרה זו.

הספר עוקב אחרי הדרך שבה המידע על קרח תשע חולק בין ילדיו של הויניקר. יתר החזקה שלו גורמת למדינות ולאנשים להילחם עליו בצורות מוזרות. בסופו של דבר משוחרר קרח תשע על חוף האי הבדיוני סאן לורנצו, והשחרור גורר שינוי גלובלי: מים בכל העולם עוברים למצב המוצק של קרח תשע, מה שמביא לסכנה קשה לחיים על פני כדור הארץ. (קרח תשע אינו קשור לקרח IX, תופעה פיזיקלית אמיתית.)

הספר מציג דת בדויה בשם בוקונוניזם, עם עקרונות מיוחדים ושפה פנימית. בין השאר מוצגת קבוצה שאיבדה אמון בדתות אחרות והחליטה להפוך לבוקונוניסטים.

זהו הספר הראשון של וונגוט שתורגם לעברית. בתרגום הראשון מ-1978 תרגם אמציה פורת והספר יצא בהוצאת עם עובד. תרגום נוסף יצא ב-2001 על ידי יענק'לה רוטבליט בהוצאת זמורה-ביתן. הספר קשה לתרגום בגלל שפע משחקי מילים וחלקים הכתובים בעגה בדויה הקרויה "סן-לורנצית".

''עריסת חתול'' הוא ספר של קורט וונגוט מ-1963. הוא מדבר על מדע, דת ונשק. האוניברסיטה קיבלה את הספר כתזה ונתנה לסופר תואר.

המספר רוצה לכתוב על מה שאמריקאים עשו ביום שנפלה פצצת האטום על הירושימה. הוא פוגש את הילדים של מדען בשם פליקס הויניקר. הויניקר פיתח חומר שנקרא "קרח תשע". קרח תשע הוא סוג מיוחד של קרח. הוא נמס (נהיה נוזל) רק בטמפרטורה של 45.8 מעלות צלזיוס. זה יותר חם מטמפרטורת החדר. החומר נועד לעזור לחיילים, אבל לא השתמשו בו כך.

המידע על קרח תשע מחולק בין ילדיו של הויניקר. בסוף משוחרר קרח תשע על האי הבדיוני סאן לורנצו. אז חלק גדול מהמים בעולם הופך לקרח תשע. זה יוצר סכנה גדולה לכל החיים.

הספר מראה דת בדויה בשם בוקונוניזם. אנשים שאיבדו אמון בדתות אחרות עברו לבוקונוניזם.

הספר תורגם לעברית לראשונה ב-1978 על ידי אמציה פורת (עם עובד). ב-2001 יצא תרגום נוסף של יענק'לה רוטבליט (זמורה-ביתן). התרגום קשה בגלל משחקי מילים ושפה בדיונית בשם "סן-לורנצית".