עשיית עושר ולא במשפט הוא שם כללי לעילות תביעה שבהן אדם התעשר על חשבון אחר ללא זכות חוקית. המשמעות: צד אחד נהנה מיתרון כלכלי, והצד השני נפגע. דוגמה פשוטה היא טעות בחישוב, שקיבלה צד כסף שלא מגיע לו.
החוק בישראל מגדיר את העיקרון העיקרי: מי שהתעשר שלא כדין על חשבון מישהו אחר חייב להשיב את מה שקיבל. "השבה" פירושה החזרת ההתעשרות או ערכה לבעל הזכויות.
העיקרון חל באופן רחב. הוא תקף גם כשהזוכה לקח נכס של המזכה, וגם כשהמזכה מסר את ההון מיוזמתו. כל תביעה בעילה זו חייבת לעמוד ביסודות העיקרון שמפורטים בחוק.
החוק מציין כמה מצבים פרטניים שבהם אפשר לתבוע על בסיס העיקרון. אחת היא פירעון חוב על-ידי אדם שלישי ביוזמתו. במקרים כאלה, המתנדב (האדם ששילם) יכול לתבוע השבה אם לא הייתה סיבה סבירה שלא לשלם.
מצב אחר הוא פעולת הצלה: מי שמציל גופו או רכושו של אחר זכאי לדרוש החזר הוצאותיו. הוצעו גם רעיונות להעניק למציל שכר ראוי, כדי לעודד פעולות הצלה.
החוק כולל חריגים והגנות. בתי המשפט מפרשים את החוק כדי לאזן בין זכות ההשבה לבין נסיבות המקרה. הזוכה רשאי לקזז הוצאות שהוציא כדי להתעשר, כך שלא יצא בהפסד כשיש החזר.
הסעד המרכזי הוא השבת ההתעשרות לבעליה. בתי המשפט הכירו בהשבה הן במובן צר של החזרת נכס, והן במובן רחב יותר. בפסק דין אדרס בית המשפט העליון קבע שניתן להעביר לריבית הנפגע את רווחים שהמפר הרוויח עקב הפרת חוזה, כצורה של השבה במובן הרחב.
החוק מושפע מעקרונות המשפט העברי. לפי גישה זו, אין לחפש תועלת מטעויות או לנצל את חולשתו של הזולת. גם שמו של החוק לקוח מהמקורות היהודיים. בדיוני הכנסת וצוותי החקיקה הומצאו מושגים כמו "זה נהנה וזה לא חסר" וזכאות המציל להחזר הוצאות.
בתי המשפט השתמשו בעילת עשיית העושר במגוון תחומים: קניין רוחני, דיני תאגידים (השבת רווחים בשל הפרת חובת אמון), דיני חוזים, והחזרי מס ששולמו יתר על המידה. נשיא בית המשפט העליון לשעבר תיאר את הדינים הללו כמערכת רחבה שמשפיעה על ענפים רבים. מצד שני, עלה ביקורת שטענה שהעילה הורחבה מדי. בהצעת חוק להקנדה יש תכנון לשינויים, כולל מתן שכר ראוי למציל.
עשיית עושר ולא במשפט היא מישהי/מישהו שמקבל כסף או נכס שלא הגיע לו.
החוק אומר: מי שהתעשר שלא בצדק חייב להחזיר את זה. "להחזיר" פירושו לתת בחזרה את מה שהוא קיבל.
זה קורה למשל בטעות בחישוב. אדם קיבל כסף בגלל טעות. החוק דורש להשיב את הכסף לבעליו.
אם מישהו שילם חוב של אחר מיוזמתו, הוא יכול לתבוע להשבת הכסף. גם מי שמציל אדם או רכוש שלו, יכול לבקש החזר על ההוצאות שלו. יש רעיון לתת גם שכר קטן למציל, כדי לעודד הצלה.
יש מקרים יוצאי דופן. לפעמים הזוכה יכול לנכות הוצאות ששילם. בתי המשפט בודקים כל מקרה בנפרד.
הרעיון קרוב לעקרונות של המשפט העברי. הוא אומר שלא נכון להרוויח מטעויות של אחרים.
החוק קשור גם לדברים כמו זכויות יוצרים, הפרת אמון בעסקים, וחישובי מס. יש אנשים שאומרים שהעיקרון הזה רחב מאוד, ויש מבקרים שחושבים שהוא הורחב יותר מדי.
תגובות גולשים