"זה נהנה וזה לא חסר" אומר שאם מישהו נהנה מחפץ של מישהו אחר, והבעלים לא נפגע, הוא בדרך כלל לא צריך לשלם.
הרעיון נמצא בתלמוד. שם אמרו שפוטרים את הנהנה אם לא נגרם חיסרון (חוסר) לבעל.
דוגמה פשוטה: מישהו גר בחצר של חברו בלי רשות. יש לשאול אם החצר מיועדת להשכרה ואם האדם היה אמור לשכור מקום. כשהשכר והחצר מיועדים למטרות שכירות, בדרך כלל משלמים. כשהכל לא למכירה, בדרך כלל פטור. במצבים מעורבים היו חילוקי דעות בין החכמים.
חכמים הסבירו שפעמים רבות כופים על אדם להתנהג בנדיבות. זאת כדי שלא ינצל אחרים בלי סיבה. אך הכלל חל אחרי שהנהנה כבר נהנה.
אם נוצר אפילו חיסרון קטן, המזכה יכול לדרוש תשלום. גם יש כללים מיוחדים למי ששאל פרה של חברו, והדבר משנה מי משלם את העלות.
בחוק המודרני אומרים בדרך כלל שהנהנה צריך להחזיר. אבל בית המשפט יכול להחליט לפטור אותו אם לא נגרם חיסרון.
הרעיון קשור להוגנות וליעילות. הוא בודק אם מישהו משתפר בלי לפגוע באחר.
הרעיון נמצא בתלמוד. שם אמרו שפוטרים את הנהנה אם לא נגרם חיסרון (חוסר) לבעל.
דוגמה פשוטה: מישהו גר בחצר של חברו בלי רשות. יש לשאול אם החצר מיועדת להשכרה ואם האדם היה אמור לשכור מקום. כשהשכר והחצר מיועדים למטרות שכירות, בדרך כלל משלמים. כשהכל לא למכירה, בדרך כלל פטור. במצבים מעורבים היו חילוקי דעות בין החכמים.
חכמים הסבירו שפעמים רבות כופים על אדם להתנהג בנדיבות. זאת כדי שלא ינצל אחרים בלי סיבה. אך הכלל חל אחרי שהנהנה כבר נהנה.
אם נוצר אפילו חיסרון קטן, המזכה יכול לדרוש תשלום. גם יש כללים מיוחדים למי ששאל פרה של חברו, והדבר משנה מי משלם את העלות.
בחוק המודרני אומרים בדרך כלל שהנהנה צריך להחזיר. אבל בית המשפט יכול להחליט לפטור אותו אם לא נגרם חיסרון.
הרעיון קשור להוגנות וליעילות. הוא בודק אם מישהו משתפר בלי לפגוע באחר.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים