עשרה בטבת הוא תענית ציבורי ליום י' בטבת. היום מציין את תחילת המצור של נבוכדנצר, מלך בבל, על ירושלים בשנת 588 לפני הספירה. המצור נמשך כשנה וחצי, ובט' בתמוז נפרצו חומות העיר. חודש אחר כך, בט' באב, חרבו חומות ובית המקדש הראשון ונגמרה ממלכת יהודה.
בנבואות ובכתבים מוזכר שביום זה נודעה תחילת האסון. הנביא יחזקאל קיבל התגלות שצווה לסמן את התאריך הזה ולתאר את ירושלים כסיר מים רותח. האירועים תוארו כזמן של סבל קיצוני עבור העם.
לאחר החורבן נקבעו ארבעה צומות לזכר האירועים. צום עשרה בטבת מציין את תחילת המצור. בתוספתא מצטטות דעות שונות; רבי עקיבא מזוהה עם עשרה בטבת, ורבי שמעון מזהה אירוע דומה במועד אחר שקשור לידיעה על החורבן.
בשנת תש"ט (1949) הכריזה הרבנות הראשית על י' בטבת גם כיום "הקדיש הכללי". יום זה מוקדש לזכר חללי השואה שאינם ידועים תאריכי מותם. ביום זה מדליקים נרות, אומרים קדיש ולומדים משניות. ההכרזה נועדה כאמצעי פשרה אחרי התנגדות רבנים לייסוד תענית נפרדת לזכר השואה.
עשרה בטבת הוא תענית קלה: אסור לאכול ולשתות מהנץ החמה ועד הערב. הוא קצר יחסית כי הוא בחורף. התענית יכולה לחול ביום שישי, אבל לא יכולה לחול בשבת. יש מחלוקות הלכתיות מתי בדיוק לסיים את הצום אם הוא נופל ערב שבת.
בתפילות מוסיפים את תחנון "עננו" בתוך שמונה עשרה, ומקריאים סליחות מיוחדות. בתורה קוראים קטעים כמו "ויחל משה" שמדגישים רחמים. מנהגים על תפילות והפטרות משתנים בין העדות והקהילות.
במסורת מוזכרים אירועים נוספים שנקשרו לתאריך זה, כמו נקודות היסטוריות סביב תרגום התורה וחשש לשינוי משמעותה, וכן השערות לגבי מותו של עזרא הסופר, דמות חשובה בשיבת ציון ובבניין רוחני אחרי הגלות.
עשרה בטבת הוא יום צום. צום זה זוכר את תחילת המצור על ירושלים.
המצור הטיל נבוכדנצר מלך בבל. זה קרה ב-588 לפני הספירה.
המצור נמשך בערך שנה וחצי. בשלב מסוים פרצו את חומות העיר.\nבחודש אחרי זה נהרס בית המקדש הישן.
מכיוון שקרה אסון גדול, נקבעו כמה ימי צום לזכר הדברים.
עשרה בטבת מציין את תחילת המצור.
בשנת 1949 קבעו שבעשרה עשרה בטבת יהיה גם יום זיכרון לשואה.
השואה היא תקופה קשה בה אנשים רבים מתו.
ביום הזה מדליקים נרות ואומרים קדיש לזכר מי שאינם יודעים מתי נפטרו.
ביום זה לא אוכלים ולא שותים מזריחה ועד הערב.
זהו צום קצר כי הוא בחורף.
לפעמים הצום נופל ביום שישי.
בתפילות מוסיפים בקשות מיוחדות שנקראות סליחות.
קוראים בתורה קטעים שמבקשים רחמים.
באותו זמן קרו עוד דברים חשובים, כמו שאלות על תרגום התורה.
יש גם דיבורים על עזרא, שעזר לחזק את התורה אחרי השיבה לארץ.
תגובות גולשים