עתלית היא יישוב במועצה אזורית חוף הכרמל במחוז חיפה. בעבר, בין 1950 ל-2003, הייתה מועצה מקומית ששטחה כ-14,000 דונם.
שמה המקורי היה "עתלית". תושביה ביקשו שם עברי, והוצע השם "תרומיה" מהנביא יחזקאל. השם לא נשתרש, והמתיישבים חזרו ל"עתלית". חוקרים אינם מסכימים על מקור המילה: יש הטוענים קשר לעטליה, אשת המלך יואב; נמצאו חרותות עתיקות של האותיות "עת"; חוקר מהמאה ה-18 הציע קשר לשם יווני עקב כוחו של המקום.
עתלית המודרנית הוקמה כמושבה ב-1903, אחרי שהברון רוטשילד קנה את האדמות ב-1899.
בחוף העתיקות של מפרץ עתלית נמצאו שרידי יישוב פיניקי מתקופת הברונזה והתקופה ההלניסטית. בתקופה הצלבנית נבנה שם המבצר הצלבני Château Pèlerin ב-1217. המבצר היה אחד המעוזים האחרונים של הצלבנים בארץ וננטש ב-1291.
לפני ההתיישבות היה שימוש באדמות על-ידי ערביי הכפרים השכנים. בשנת 1901 עלו כמה איכרים יהודים להראות נוכחות, וב-1903 שלח הברון רוטשילד קבוצת מתיישבים מצוידת בזרעים וכלים.
המתיישבים נתקלו בקשיים גדולים: הביצות ליד הים היו מדגרות ליתושים שנשאו מלריה (מחלת חריפה). חלק מהמתיישבים חלו ונפטרו. תחילה נבנתה שורת בתים, ובקצה נפתחו בית ספר ובית כנסת. בין המייסדים היו דוד דודסקו ואחרים.
בשנת 1910 הקים אהרון אהרונסון תחנת ניסיונות חקלאיים באזור. התחנה שימשה מאוחר יותר גם כמקום פעילות של מחתרת ניל"י והוחרבה בחלקה על ידי הטורקים.
בשנת 1919 הוקם בסמוך כפר דיג במבצר העתיק. ניסיון זה נכשל בגלל מחלות. בשנות ה-20 וה-30 המושבה חוותה קשיים כלכליים ואירועים של אלימות בין שכנים בתקופות מתוחות.
ממפעל מלח שהוקם בשנות ה-20 פועל במושבה מפעל מלח של "חברת המלח בארץ-ישראל" עד היום.
ב-1952 הוקם בעתלית מעברה (מחנה לאכלוס מהגרים) ולימים נבנו שיכונים לתושביו. ב-1963 קיבלה עתלית הכרה כעיירת עולים. עד 2003 הייתה מועצה מקומית, אז הועברה לניהול המועצה האזורית חוף הכרמל.
בשנות ה-2000 נבנו שכונות חדשות: "עתלית החדשה", "פנורמה", "עתלית המושבה" ו"חצרות האיכרים". השכונות משכו צעירים העובדים במרכזי תעסוקה בחיפה. ב-2015 הוקם קניון בכניסה ליישוב.
יעקב כץ היה ראש המועצה הראשון שנבחר (1951, 1955). פסח גרופר וראשי מועצה נוספים הובילו שינויים פוליטיים רבים. שאול שמאי כיהן כראש המועצה האחרון של עתלית.
קרוב לעתלית יש את הכפר ההיסטורי שייח' בוריק, שמורת חורבת קרתא, הקיבוצים נווה ים ועין כרמל, ואתר אנדרטת בני חוף הכרמל. במפרץ שוכן בסיס שייטת 13 של חיל הים. ממזרח נמצא בית הסוהר הצבאי כלא 6. קיימת תחנה רכבת על מסילת החוף שמחברת את עתלית לערים כמו נהריה ובית שאן.
בסתיו 1939 הקימו הבריטים סמוך למושבה מחנה מעצר למעפילים (עולים בלתי מורשים). המחנה נפתח בינואר 1940 ופעל עד מאי 1948. לאחר הקמת המדינה שימש כמחנה עולים ולתקופה גם כמחנה לשבויי מלחמה ב-1967. היום האתר הפך לאתר לאומי למורשת ומנוהל לשימור.
בעתלית פועלים שלושה בתי ספר יסודיים, כולל "גלי עתלית" עם כ-500 תלמידים. בית הספר קיבל השקעות חינוכיות וזכה בפרס חינוך ארצי ב-2009. קיימים בתי ספר נוספים, מרכזי נוער, ספרייה, וחוגים בקהילה. פועלות בתנועה המקומית קבוצות נוער כמו בני עקיבא, הצופים וצבאות השם.
היישוב מורחב בשכונות חדשות שמושכות משפחות צעירות.
סמל היישוב כולל מוטיבים הקשורים לים, לחקלאות ולמורשת המקומית.
(אין פירוט נוסף במקור.)
עתלית היא עיירה ליד הים בחוף הכרמל. פעם הייתה מועצה מקומית.
השם היה עתלית. ניסו לקרוא לה גם "תרומיה", אבל השם לא נשאר.
היישוב הנוכחי הוקם ב-1903 אחרי שהברון רוטשילד קנה את השטח ב-1899. לפני כן היו כאן קברים ושרידים עתיקים של תושבים פינים (עם ימי־קדם).
בחוף יש חורבות של מבצר צלבני גדול בשם Château Pèlerin. המבצר נבנה ב-1217 והיה פעיל עד 1291.
הגיעו לכאן חקלאים יהודים שעמדו מול ביצות והיתושים. יתוש עלול להעביר מלריה (מחלה שגורמת לחום). כמה מתיישבים חלו והיו קשיים.
הקימו שורת בתים, בית ספר ובית כנסת.
בשנות העשרים הוקם מפעל מלח. המפעל עובד כאן עד היום.
בקצת לפני מלחמת העולם השנייה בנו הבריטים מחנה לעולים. המחנה פעל מ-1940 עד 1948. היום זה אתר היסטורי שמספר על האנשים שבאו לארץ.
יש כאן שמורת טבע בשם חורבת קרתא. קרוב יש בסיס של שייטת 13, וכלא צבאי. בעיירה תחנת רכבת שמחברת לערים.
יש שלושה בתי ספר יסודיים. בית הספר "גלי עתלית" לומדים בו כ-500 ילדים. יש חוגים, ספרייה ותנועות נוער.
בבוקר החדשה נבנו שכונות עם בתים למשפחות צעירות.
ליישוב יש סמל שמקשר לים ולחקלאות.
תגובות גולשים