פגז

פגז הוא קליע שנורה מתותח. תותח הוא כלי ירייה גדול, בעל קליבר מ-20 מ"מ ומעלה. לפעמים הפגז נושא מטען כגון חומר נפץ או עשן. בחלק מהמקרים הפגז הוא גוף אחד, ובמקרים אחרים מחובר לתרמיל המכיל את חומר הנפץ והפיקדון. חנ"ה (חומר נפץ הודף) הוא החומר שדוחף את הפגז בקנה.

הפגזים המודרניים הם בדרך כלל גליליים ועוצבו לפי שיקולים אווירודינמיים, כדי לשפר טווח ודיוק. בבסיס פגזים גדולים יש טבעת נחושת רכה, שנדחסת לתוך הקנה בעת הירי. טבעת זו אוטמת את הפגז ומאפשרת ניצול טוב יותר של גזי הבעירה. בקנים מחורקים (חירוק, סלילים בחלק הפנימי של הקנה) נוצר סחרור שמייצב את המעוף.

פגז נפיץ מכיל מעטה פלדה וחומר נפץ מרסק. המרעום (פיקוד הפיצוץ) מפעיל את חומר הנפץ. מעטה הפלדה מתפזר לרסיסים חדים שנוצרים בפיצוץ. ניתן לתכנת את ההפעלה לפי מיקום או זמן, למשל פיצוץ מעל הקרקע לפיזור רחב יותר.

פגז חודר שריון מתבסס על אנרגיה קינטית, משקל ומהירות הפגז. הליבה עשויה מתכת קשה. לעיתים משתמשים במנעל (sabot), מעטפת זמנית שעוטפת ליבת פגז צרה. המנעל נושר אחרי היציאה מהקנה. חלק מהפגזים כוללים כיפה בליסטית קדמית להטסה טובה, וסנפירים אחוריים לייצוב.

מטען חלול (shaped charge) משתמש בקונוס נחושת ובחומר נפץ מאחוריו. בפיצוץ מתהווה סילון נחושת חם ומהיר. הסילון חודר שריון גם ללא מהירות גבוהה של הפגז. מטענים כאלה רגישים למיגון מיוחד, כמו שריון ריאקטיבי או מיגון כלובי.

פגז נפיץ פלסטי מכיל מעטפת דקה ומילוי חומר נפץ פלסטי. בלחיצה הוא נמעך על המטרה ולאחר מכן מופעל המרעום. זה יוצר גל הדף חזק בצד הפנימי של השריון. פגזים אלה יעילים נגד מבנים וחומרי גלם חלשים, אך פחות מול שריון טנקים מודרני.

פגז מצרר נושא בתוכו פצצונות קטנים או מוקשים. בעת שבירה הם מפזרים תחמושת קטנה על שטח רחב. שיטה זו מאפשרת כיסוי של שטח גדול, אך גם יוצרת מוקשים בלתי מסודרים וקשים לפירוק.

פגזים כימיים נושאים חומרי לחימה כימיים (חל"כ). הם כוללים גם מטען נפץ קטן שנועד לבקע את המעטפת ולפזר את החומר. במקום החל"כ לעתים משתמשים בזרחן לבן, לשימושים כמו עשן והבערה.

פגזים אטומיים הם חלק מהנשק הגרעיני וטקטיים. הם מכילים מנגנון של פצצת אטום מוקטן. בשל הצורך בחלל רב הם גדולים וכבדים ודורשים ארטילריה חזקה לשיגור. מדינות כמו ארצות הברית וברית המועצות פיתחו פגזים כאלה בעבר.

קיימים פגזים שמטרתם לא להרוג ישירות. הם מיועדים לשליטה בשדה הקרב, אך עדיין עלולים לגרום נזק.

פגזי עשן יוצרים מסך שמסתיר פעולות. הם מכילים חומרים שכשהם בוערים מייצרים עשן. פגזי זרחן לבן משמשים גם להצתה ולסימון, ולעתים מסווגים כעשן מתפוצץ.

פגז תאורה מפעיל גוף מאיר, בדרך כלל מגנזיום. מרעום מפעיל את גוף התאורה בגובה שנקבע. מצנח מאט את נפילתו ושומר על תאורה מזדקפת. פגזים אלה עלולים לגרום לשריפות אם בוערים על הקרקע.

פגז נושא פותח לפיזור תכולה נקבעת ברגע החישוב. בדרך כלל מדובר בעלוני תעמולה, אך אפשר לשאת כל מטען שמתאים למשקל ולכוחות הירי.

פגז הוא קליע שנורה מפי תותח. תותח הוא כלי גדול שיורה פגזים. חנ"ה הוא החומר שמדחף את הפגז בקנה. מרעום הוא ההדלק שמפעיל פיצוץ קטן בפגז.

היום הפגזים ארוכים וכדוריים פחות. צורתם עוזרת להם לעוף ישר ולהיות מדויקים.

פגז נפיץ יש מעטה פלדה וחומר נפץ. כשהוא מתפוצץ, חלקי המתכת מתרסקות ויוצרות רסיסים. ניתן לקבוע מתי הוא יתפוצץ, למשל מעל הקרקע.

פגז חודר שריון נועד לפגוע בכלים משוריינים. הוא חזק בגלל מהירותו ומשקלו. יש לו ליבה חזקה ולעיתים מעטפת שנושרת אחרי היציאה מהקנה.

מטען חלול הוא קונוס נחושת עם חומר נפץ מאחוריו. בפיצוץ נוצרת קרן נחושת חמה שחודרת שריון. הוא עובד טוב גם בלי מהירות גדולה.

זה פגז עם חומר נפץ גמיש. הוא נדחס על המטרה ואז מפעילים אותו. מתאים להריסת קירות וחומרים רכים יותר.

פגז מצרר מפזר פצצונות קטנים על שטח גדול. כך מכסים שטח רחב מהר.

פגז כימי נושא כימיקלים מסוכנים. יש בו גם מעט פיצוץ קטן לפיזור החומר. זרחן לבן משמש לעשן והבערה.

פגז אטומי הוא פגז גדול מאוד עם כוח רב. הוא חלק מנשק גרעיני. בגלל ההגודל, שוגרו רק מתותחים גדולים.

פגזים אלה מיועדים לא לפגוע קשה, אבל הם עדיין עלולים להזיק.

פגז עשן יוצר ענן שמסתיר אזורים. הוא משמש להסתרה ולסימון.

פגז תאורה מאיר אזור מלמעלה. יש בו חומר בוער ומצנח שמאט את הנפילה.

פגז נושא פותח כדי לשלח דברים אחרים. למשל עלוני תעמולה שמפוזרים באוויר.