פגניות

פגניות (בעברית: עבודת אלילים) הוא מונח מערבי לפולחנים ומנהגים של דתות פוליתאיסטיות, דתות שמאמינות בכמה אלים. דתות אלה היו ורבות ומשתנות בין אזורים ותקופות, אך יש להן תכונות משותפות.

הפגניות כוללת דתות עתיקות מכל היבשות. במיתוסים הפגניים ניסו להסביר את מוצא העולם ומקומו של האדם. תופעות טבע כמו שמש, ירח, עונות, סופות ושיטפונות זוהו עם אלים וכוחות. לעיתים אנשים הקריבו חיות או צמחים כדי לרצות את האלים. במצבים קיצוניים הוקרבו גם בני אדם, אם כי זה היה נדיר יחסית.

האמונה הייתה שאם מחזקים את האלים הנכונים הם יתנו שפע וברכה. היו גם פולחנים שנועדו להרגיע כעס של אלים. בפולחנים נעשה שימוש בפסלים, צלמיות וטקסים כדי לייצג את נוכחות האל.

הפולחנים הקדומים הידועים ביותר נמצאו סביב 3000 לפני הספירה במסופוטמיה, מצרים ואוגרית. במערב הם נחלשו עם עליית הנצרות והאסלאם, אך בחלקים אחרים של העולם המשיכו עד ימינו.

היהדות, הנצרות והאסלאם שללו בדרך כלל עבודת אלילים. המונח "פגני" (לטינית: Paganus) נטבע על ידי רומאים נוצרים ככינוי גנאי. משמעות המילה בלטינית היא "איכר" או "תושב כפר", מפני שהכפריים המשיכו בשיטות הישנות אחרי שהערים נעשו נוצריות.

למרות זאת, נוצרה סינתזה (שילוב של רעיונות) בין מסורות פגניות לנצרות. כך חדרו לתוך הטקסים הנוצריים שימוש בקטורת, מנורות, שירת מקהלה וחגים שהסתמכו על מנהגי עבר.

עם הזמן השתנה השימוש במילה "פגניות" והיא משמשת גם לתיאור ניטרלי של דתות פוליתאיסטיות שונות. בימינו קיימת גם תנועה של "נאו-פגניות", קבוצות שמנסות להחיות או לפרש מחדש אמונות פוליתאיסטיות.

בתקופה הרומנטית של המאה ה-19 גדל העניין במיתוסים ובפולקלור של העבר. אמנים וסופרים חקרו והציגו סצנות מיתולוגיות. במוזיקה, לדוגמה, סטרווינסקי כתב את "פולחן האביב", שמבוסס על טקסים פגניים.

רבים מסמני הפגניות שרדו בשפה ובמנהגים. שמות חודשים וימי השבוע בשפות רבות קשורים לשמות אלים רומיים או נורדיים. למשל, חודש מרץ קרוי על שם מרס, ויום חמישי זוכה לשם של האל תור בתרבויות נורדיות.

גם חג המולד קיבל אלמנטים מפגניות, כמו עץ חג המולד שמקורו במנהג פגני לסמל חיים באמצע החורף.

מאמצע המאה ה-19 התארגנו קבוצות שמחזירות לחיים מנהגים פוליתאיסטיים. דוגמאות כוללות את מסדר השחר המוזהב, ויקה, מסורת פרי ודת האלה. תנועות אלה מדגישות חיבור לטבע, חיים קהילתיים ולעתים העצמת נשים. הן הושפעו גם מרעיונות רומנטיים ומחוקרים כמו רוברט גרייבס. חלק מההשערות ההיסטוריות שהתבססו על זאת הופרכו מדעית, אך הן עדיין משפיעות על הזהות של קבוצות מודרניות.

פגניות, עבודת אלילים היא שם לדתות שהאמינו בהרבה אלים. אלים הם ישויות עם כוח שהאנשים חשבו שיש להן קשר לטבע.

פגניות הייתה נפוצה בעולם העתיק. אנשים הסבירו בעזרת מיתוסים למה השמש זזה ולמה יש עונות. הם ערכו טקסים והקריבו חיות או מזון כדי לשמח את האלים. לפעמים זה היה כדי להפחית סיכונים של מזג אוויר רע. במקרים מאוד נדירים גם אנשים הוקרבו.

הדתות כמו היהדות, הנצרות והאסלאם סירבו לעבודה של אלילים. המילה "פגני" הגיעה מהמילה הלטינית "פגנוס" שמשמעותה איכר או תושב כפר. רומאים נוצרים קראו כך לכפריים שהמשיכו בדרכים הישנות.

במאה ה-19 אנשים חקרו עוד את המיתוסים הישנים. אמנים ויוצרים ציירו וכתבו סיפורים על אלים ופולחנים.

עד היום יש סימנים של פגניות בשמות ימים וחודשים. גם עץ חג המולד הגיע במקור ממנהג פגני.

בניגוד לעבר, היום יש קבוצות שמנסות לשחזר מנהגים פגניים. דוגמאות הן ויקה וקבוצות אחרות. הן אוהבות טבע ורוב הזמן מקיימות טקסים מודרניים שמזכירים מנהגים ישנים.