פה

הפה הוא הפתח שדרכו יצורים קולטים מזון, שותים מים ונשמים.

הוא החלק הראשון של מערכת העיכול (המערכת שמפרקת אוכל). המזון נלעס ונגרס, מעורבב עם רוק והופך לעיסה לפני הבליעה. פעולות אלו נעשות על ידי השיניים, הלשון, שרירי הלעיסה ובלוטות הרוק (שהן בלוטות שמייצרות רוק).

בפה ממומש גם חוש הטעם. הוא משתתף בנשימה ובהפקת קולות, כולל דיבור. פתח חלל הפה הוא השפתיים.

הפה גם חלק ממערכת הנשימה: אוויר נכנס דרך האף בשאיפה ולעתים יוצא דרך הפה בנשיפה.

יש יצורים כמו מדוזות ושושנות ים שאין להן פי טבעת. אצלם הפה משמש גם כפתח יציאה של פסולת.


הפיות הקדומים ביותר נתגלו בתקופת הקמבריון, לפני כ-540 מיליון שנים. ייתכן שהיו גם פיות קדומים יותר כבר בתקופת האדיקר.

בתקופות האלה הפה היה לרוב פתח פשוט לחלל פנימי שבו התעכל המזון ויצאה הפסולת. מאובן של Saccorhytus coronarius, יצור שאורכו כ-מילימטר, הראה שהוא יכול היה לפתוח ולסגור את פיו באופן יזום. ליד הפה של יצור זה היו פתחים קטנים, שלפי ההערכה שימשו להוצאת הפסולת בנפרד.

במהלך הקמבריון התפתחות איברי תנועה וראייה, בין היתר, גרמה לכך שהפה הפך לאיבר חשוב יותר. שינויים אלה דחפו את התפתחותו ואפשרו מגוון צורות של פה.

הפה הוא הפתח שבאמצעותו בעלי חיים אוכלים ושותים ונושמים.

הפה הוא החלק הראשון של מערכת העיכול. מערכת העיכול היא המערכת שמפרקת את האוכל.

האוכל נלעס בשיניים. הלשון מזיזה את האוכל. בלוטות הרוק מייצרות רוק, נוזל בפה.

בפה גם טועמים. בעזרת הפה מייצרים קולות ודיבור. השפתיים הן פתח הפה.

חלק מהיצורים, כמו מדוזות ושושנות ים, משתמשים בפה גם להוצאת פסולת.


לפני כ-540 מיליון שנים היו יצורים עם פה. מאובן קטן בשם Saccorhytus הראה שהיה לו פה שפתח ונסגר. בתחילה הפה היה פתח פשוט לעכל אוכל ולהוציא פסולת.