פוזיטיביזם לוגי הוא זרם בפילוסופיה של המדע והלשון. הזרם נוצר בסוף שנות העשרים בחוג הווינאי, בראשות מוריץ שליק. הוא הושפע גם מהגותו של ארנסט מאך, פיזיקאי שסירב למושגים שאינם ניתנים למדידה.
העיקרון המרכזי של הפוזיטיביזם הלוגי הוא עקרון האישוש. עקרון זה אומר שרק טענות שניתן לאמת בחושים או בניסוי הן בעלות משמעות קוגניטיבית. "אמפירי" פירושו מבוסס על ניסיון או על חושים. לפי התזה הזאת, טענות מטאפיזיות, תאולוגיות, אתיות ואסתטיות אינן נושאות מידע עובדתי.
החוג הווינאי קידש ניסוח של "משפטי פרוטוקול" הנובעים ישירות מתצפית. הם ביקשו להפוך את הפילוסופיה לנהירה יותר, בדומה למדעים המדויקים. טענות שלא עומדות בקריטריונים האלה נחשבו בעיניהם ל"חסרות משמעות" מבחינה קוגניטיבית.
הפוזיטיביזם הלוגי הפריד בין שני סוגי ביטוי עיקריים: מדע, שמנסה לתאר עובדות; ואמנות, שמביעה רגשות. המטאפיזיקה נתקפה כטוענת טענות עובדתיות שאינן מבוססות על ניסיון.
היו חלוקות שונות לטענות. בקצרה, ניתן להבחין בין משפטים בעלי מובן לבין משפטים חסרי מובן. מבין המשפטים בעלי מובן יש את משפטי מדעי הטבע, שמדברים על המציאות, ומשפטים אנליטיים. משפטים אנליטיים הם אמיתיים או שקריים לפי המבנה שלהם בלבד, ולא בגלל תצפית בעולם (לדוגמה: "במשולש יש שלוש צלעות"). מתמטיקה ולוגיקה נחשבות להן לא טענות עובדתיות אלא כלים.
משפטים חסרי מובן נחלקים למקרים כמו מילים בלתי מוגדרות וסוגים אחרים של ניסוחים שמבחינה לוגית אינם נושאים תוכן אמפירי. עבור הפוזיטיביסטים, ההגדרה חייבת להיעצר בניסיון; אחרת היא לא מוסיפה משמעות.
הגישה הזו ספגה ביקורת. נוצרה סתירה כשניסו להחיל את הקריטריון על עצמו. קרל פופר טען שהקריטריון רחב מדי וצפוף מדי: יש טענות מנוסות שנובעות מניסיון אך שגויות, ויש אמיתויות שאינן ניתנות לחוש ישיר. פופר הציע להחליף את עקרון האישוש בעקרון הניתנות להפרכה (פאלסיפיקציה). עמדות נוספות, כמו של תומאס קון ואימרה לקטוש, הצביעו על קשיים נוספים במדדים של פופר.
לסיכום, הפוזיטיביזם הלוגי ניסה להפוך את הפילוסופיה למדעית יותר ולסנן טענות שלא ניתנות לאימות. אך גם הוא קיבל ביקורת על חוסר הרחבה ועל בעיות לוגיות פנימיות.
פוזיטיביזם לוגי הוא רעיון בפילוסופיה שעלה בוינה בסוף שנות העשרים. המנהיג היה מוריץ שליק. הוא הושפע מארנסט מאך, מדען שלא אהב מושגים שלא אפשר למדוד.
הרעיון המרכזי אומר: רק משפטים שאפשר לבדוק בחושים או בניסוי הם משמעותיים. "אמפירי" זה אומר שניתן לבדוק בעזרת ניסיון או חישה. משפטים על דברים שאי אפשר לבדוק, כמו הרבה רעיונות מטאפיזיים או דתיים, לא נותנים מידע עובדתי.
אנשי הפוזיטיביזם רצו שפילוסופיה תהיה ברורה כמו מדע. הם ניסו לכתוב משפטים המבוססים על תצפית בלבד.
יש משפטים שמדברים על עובדות, ויש משפטים שלא. משפטים של מתמטיקה הם אמת לפי המבנה שלהם, ולא לפי העולם. משפטים שלא ניתן לבדוק בחושים נחשבים חסרי משמעות מבחינה עובדתית.
קרל פופר אמר שעדיף לבחון אם משפטים ניתנים להפרכה. "להפריך" אומר להראות שמשהו לא נכון בעזרת בדיקה. לפי פופר, גם רעיונות לא-נבדקים יכולים להביא למחקרים חדשים.
כך הפוזיטיביזם הלוגי עזר לשאול איך עושים מדע. יחד עם זאת, אנשים אחרים הראו שיש לו בעיות ולימדו דרכים שונות לחשוב על מדע.
תגובות גולשים