החוג הווינאי

החוג הווינאי (בגרמנית: der Wiener Kreis) היה קבוצה של פילוסופים שהתקבצה בווינה סביב מוריץ שליק בשלהי שנות ה־1920. חברי הקבוצה פיתחו את מה שמכונה פוזיטיביזם לוגי (גישה שבודקת טענות באמצעות ניסיון ולוגיקה). הם קראו לעצמם תחילה "אגודת ארנסט מאך" על שם הפיזיקאי ארנסט מאך.

מקור הקבוצה עבר דרך פגישות בבתי קפה בווינה כבר מ־1907 בין הנס האן, אוטו נוירת ופיליפ פרנק. המגעים תפסו שוב אחרי מלחמת העולם הראשונה, וכאשר שליק מונה לפרופסור ב־1922 התגבש מרכז חדש סביבו. ב־1928 נוסדה רשמית האגודה, וב־1929 פרסם החוג את המניפסט שלו, המוקדש לשליק וחתום על ידי כמה מחבריו. רבים מחברי החוג היו יהודים. הפעילות התפזרה עם עליית הנאצים; רבים היגרו, ושליק נשאר בווינה ונרצח ב־1936.

המניפסט קובע שתי עקרונות מרכזיים: אמפיריציזם (הניסיון הוא מקור הידע) ולוגיקה ככלי לפתרון בעיות פילוסופיות. השיטה המועדפת הייתה לוגיקה סימבולית (לוגיקה עם סמלים כדי לנסח טענות בבירור). לפי המניפסט יש שני סוגים של טענות: כאלה שאפשר להפוך אותן לטענות פשוטות יותר, ואחרות שלא, אלה האחרונות נחשבו חסרות משמעות, ולכן טענות מטאפיזיות נחשבו בדרך זו כבעיות מדומות. המניפסט הדגיש צורך בשפה ברורה כדי למנוע בלבול ולזהות טעויות לוגיות.

המניפסט עמד גם נגד רעיונות קאנטים של טענות סינתטיות אפריוריות (טענות שמכירות מראש בלי ניסיון). לפי החוג, רק טענות מדעיות המבוססות על ניסיון (סינתטיות אפוסטריוריות) וטענות אנליטיות־אפריוריות (כמו מתמטיקה ולוגיקה) נחשבות כמשפיעות על הידע.

חברי החוג שאפו לאחד את המדעים בשפת ניתוח משותפת. הם הוציאו סדרת מונוגרפיות בשם "מדע מאוחד" (Einheitswissenschaft) בשנות ה־30. בתחילת שנות ה־40, 30 ניסו להפיק אנציקלופדיה של מדע מאוחד, אך הפרויקט לא הושלם. בין הפרסומים שפורסמו בסדרה נכללה מאוחר יותר גם העבודה המפורסמת של תומאס קון, "מבנה המהפכות המדעיות" (פורסמה בתוך פרויקט האיחוד ב־1962).

החוג הווינאי היה קבוצה של פילוסופים בווינה, סביב מוריץ שליק. הם הופיעו בסוף שנות ה־1920.

החבורה התחילה מפגישות בבתי קפה. הם אהבו את רעיונות ארנסט מאך על מדע. ב־1928 הם קיבצו את עצמם רשמית. הרבה מהחברים היו יהודים. כשהנאצים עלו לשלטון, רבים ברחו. שליק נהרג ב־1936.

המניפסט אמר: ידע מגיע מניסיון. ניסיון = לראות ולבדוק. הם רצו להשתמש בלוגיקה ברורה. לוגיקה = חוקים של מחשבה. הם חשבו שטענות שאי־אפשר לבדוקן הן חסרות משמעות. לכן מדע צריך להיות ברור ונבדק.

החוג שאף לאחד את כל תחומי המדע בשפה אחת. הם הוציאו סדרת ספרים בשם "מדע מאוחד". הפרויקט של אנציקלופדיה גדולה לא הסתיים. מאמר חשוב של תומאס קון הופיע בסדרה מאוחר יותר.