פול ויקטור ז'ול סיניאק (Paul Signac) היה צייר נאו-אימפרסיוניסטי. נאו-אימפרסיוניזם הוא זרם שהמשיך רעיונות האימפרסיוניזם ושם דגש על סדר וצבע.
נולד בפריז ולמד ארכיטקטורה. בגיל 18 עבר לצייר במשרה מלאה. סיניאק טייל וצייר חופים ונופים ברחבי אירופה, ובקיץ היה נוסע בדרום צרפת.
ב-1884 פגש את קלוד מונה ואת ז'ורז' סרה. סרה רצה לעבוד בצורה שיטתית והשתמש בתאוריות של צבע. סיניאק אימץ את שיטתו והחל לצייר בסגנון חדש שנקרא גם פוינטיליזם, שיטה שבה בונים תמונה מנקודות או קטעי צבע נפרדים.
ב-1889 ביקר את וינסנט ואן גוך בארל. שנה לאחר מכן ביקר בג'נובה, בפירנצה ובנאפולי. בעבודותיו התמקד במים ובחופים, ובסוף דרכו צייר גם ערים בצרפת.
הוא עבד בשמן, בצבעי מים, ביצר הדפסי אבן (ליתוגרפיה), בתצריב ובציורים שעשויים מנקודות בעט. אנרי מאטיס ואנדרה דרן הושפעו ממנו, והשפעתו תרמה להתפתחות הפוביזם. בשנותיו המאוחרות קידם אמנים פוביסטים וקוביסטים צעירים. סיניאק היה גם אנרכיסט, בדומה לפנאון ופיסארו.
כתב מאמרים ותאוריות על אמנות, במיוחד על הנאו-אימפרסיוניזם. חלק מכתביו לא פורסמו.
"מסע לגנבילירס" (1883), "רציף קלישי, מזג אוויר אפרורי" (1887), "המזח בקאסיס" (1889) ו"התעלה הגדולה (ונציה)" (1905).
פול סיניאק היה צייר מצרפת. הוא צייר בעזרת נקודות קטנות. קוראים לשיטה זו פוינטיליזם.
הוא למד ארכיטקטורה. בגיל 18 התחיל לצייר בכיוון מקצועי. הוא אהב לצייר חופים, ים ועיירות.
ב-1884 פגש את ז'ורז' סרה ואת קלוד מונה. סרה לימד אותו שיטה מסודרת לצבעים. ב-1889 ביקר את וינסנט ואן גוך בארל.
הוא צייר בשמן ובצבעי מים. גם עשה הדפסים. מאטיס ודרן הושפעו מציוריו. בסוף חייו עזר לאמנים צעירים. סיניאק היה אנרכיסט, כלומר רוצה יותר חופש בחברה.
הוא כתב על רעיונות באמנות, בעיקר על השיטה של הנאו-אימפרסיוניזם. חלק מהכתבים לא נדפסו.
דוגמאות ידועות: "אורן בונאוונטור" (1893), "התעלה הגדולה (ונציה)" (1905), "המזח בקאסיס" (1889).
תגובות גולשים