פולחן אישיות הוא מערכת של אמנות, סימבוליזם וטקסים שמקדמים הערצה כמעט-דתית של אדם אחד, בדרך כלל שליט או מנהיג. המערכת כוללת שליטה בתקשורת, הפצה של תמונותיו ופסלים, פרסום נאומים או ספרים שמיוחסים לו, כתיבת שירים בשבחו, כינויו בתארים מפוארים והענקת עיטורים ודרגות. המונח הוטבע על ידי ניקיטה חרושצ'וב כשגינה את שלטונו של יוסיף סטלין.
שורשיו של התופעה עתיקים: פרעוני מצרים, קיסרי רומי ומלכים אחרים תוארו כעליונים באמצעות אמנות וטקסים דתיים. עם המעבר לעידן המודרני נוצרה גרסה חדשה של פולחן האישיות. כשהחברה הפכה למדפיסה ולקריאה, והתקשורת המונית נוצרה, נדרשה לגיטימציה שמתאימה להמונים. לכן השליטים החלו להציג עצמם כנציגים האותנטיים של העם או של מעמד כלכלי מסוים.
פולחן האישיות התבסס על שימוש בטכנולוגיות תקשורת המוניות ועל השתתפות ציבורית מאורגנת. פרופסור יאן פלמפר ציין שהוא צומח במיוחד בחברות סגורות שבהן התקשורת חופשית פחות, ולעיתים היה ממוקד בעיקר בגברים. חאווייר מרקז תיאר שלושה מאפיינים עיקריים: הפקה וריסון של תמונות וחומרים פרסומיים בידי הבירוקרטיה, הצגת נאמנות מצד פקידים במהלך מאבקים פנימיים על השלטון, וטקסים המוניים שבהם העם מביע תמיכה גלויה.
במאה ה-19 היו מקרים מוקדמים של פולחן אישיות, למשל נפוליאון השלישי, שביקש לגייס תמיכה ציבורית באמצעות מצעדים ועיתונות מאוירת. במאה ה-20 הטכניקות השתכללו: בין מלחמות העולם נוצרו מערכות תעמולה מתוחכמות שהובילו לפולחנים בולטים של דיקטטורים. בברית המועצות בלט פולחן סטלין בין 1929 ל-1953. במקביל קיבל היטלר בגרמניה פולחן מסיבי; גם מוסוליני, ומהשוליים הקומוניסטיים דמויות כמו טקטים מקומיים ואחרים חיזקו פולחני אישיות.
דוגמאות נוספות ידועות הן מאו בסין במהלך מהפכת התרבות, פול פוט בקמבודיה, משפחת קים בקוריאה הצפונית וספרמורט ניאזוב בטורקמניסטן. פולחן אישיות יכול להופיע גם במדינות דמוקרטיות או בתנועות פופוליסטיות שנוטות לאוטוריטריות, והשם מופיע לעתים בהקשרי טראמפיזם ופוטיניזם.
פולחן אישיות הוא מצב שבו הרבה אנשים מעריצים מנהיג מאוד. מנהיג = אדם שמוביל מדינה או קבוצה. זה נראה בתמונות גדולות, בפסלים, בשירים ובכינויים מיוחדים. לפעמים נותנים גם מדליות ותארים למנהיג.
מאז עתיקים שליטים השתמשו באמנות ובטקסים כדי להיראות חשובים. בעידן המודרני, עם עיתונים, רדיו וטלוויזיה, זה התחזק. דיקטטור (מנהיג ששולט בכוח רב) יכול ליצור פולחן אישיות כדי שהעם יעריץ אותו. דוגמאות בולטות במאה ה-20 הן סטלין, היטלר ומאו. גם משפחת קים בקוריאה הצפונית ידועה בכך.
פולחן אישיות יכול להופיע גם במדינות שיש בהן בחירות. לפעמים מנהיגים פופוליסטים (מנהיגים שפונים לעם הפשוט) יוצרים הערצה גדולה סביב עצמם.
תגובות גולשים