פוליגמיה

פוליגמיה (נישואי כפול או רב-זוגיות) היא מצב של ריבוי בני זוג. המילה מגיעה מיוונית ומשמעותה המילולית "נישואים רבים".

באנתרופולוגיה הפוליגמיה היא ההפך ממונוגמיה (נישואים עם בן זוג אחד). הצורה הנפוצה ביותר היא פוליגיניה, גבר שיש לו מספר נשים. פוליאנדריה, אישה שיש לה מספר בני זוג, נדירה יותר. מקרה מיוחד הוא ביגמיה: אדם הנשוי לשני אנשים בו־זמנית.


יש כמה סוגים של פוליגמיה, כשהשכיחות שונה בין חברה לחברה.


מחקר אתנוגרפי שעשה ג'ורג' מרדוק בדק 1,231 תרבויות. הוא מצא תרבויות מונוגמיות ומגוון מקרים של פוליגיניה, ולעיתים נדירות פוליאנדריה. בפועל רק מעטים מהגברים יכולים להרשות לעצמם יותר מאישה אחת, כי זה דורש משאבים כלכליים רבים. בחברות מסוימות ריבוי נשים הוא גם סימן סטטוס.

חוקרים מצאו קשר בין שיעור גבוה של פוליגמיה לאזורים טרופיים הנגועים במחלות. יש שאומרים שזה קשור לנטיות גנטיות ולצרכים החברתיים בגידול ילדים.


התורה אוסרת פוליאנדריה (נישואי אישה נשואה עם אדם אחר), אך מתירה פוליגיניה וקובעת כללים לחילוק זכויות וירושה במקרים כאלה. במשנה ובתלמוד יש דיונים רבים על מקרים של פוליגמיה.

במאות שלאחר מכן הטילו חכמים הגבלות מעשיות. חרם דרבנו גרשום במאה ה-11 אסר פוליגמיה על יהודי אשכנז. בהמשך החרם התפשט גם בקרב עדות אחרות, והיום הפוליגמיה אסורה בדין הרבני והאזרחי בישראל.

בתנ"ך יש דוגמאות רבות למלכים ולמנהיגים שנשאו מספר נשים. יש גם מצבים שבהם איש נשא אישה נוספת עקב עקרות של האישה הראשונה.


בנצרות הפוליגמיה נדחית בדרך כלל, אך היו תקופות ותנועות שחידשו לה תרבותיות כזאת. בכנסייה המורמונית בראשיתה עודדו נישואים מרובים, אך מאוחר יותר הוצא איסור רשמי.

באסלאם מותר לגבר לשאת עד ארבע נשים בתנאי שיוכל לנהוג בשוויון מלא ביניהן. בפועל מבקרים ציינו שקשה מאוד להשיג שוויון כזה, ולכן הדבר נתון לביקורת.

הדת הדרוזית דורשת מונוגמיה. בהינדואיזם היו צורות פוליגמיות בחברות שונות, אך מאז 1955 החוק ההודי אסר פוליגמיה על הינדים ברוב המקרים. ישנן דתות וקהילות נוספות בעולם שאימצו צורות משפחה פוליגמית.


בישראל פוליגמיה אסורה לפי החוק הפלילי מאז 1959, אם כי יש חריגים מצומצמים במקרים של היתר מבית דין רבני או נסיבות קשות אחרות. החוק אינו תמיד מבטל את קיומם של נישואים פוליגמיים שנעשו בחו"ל, אך המדינה אינה נותנת מעמד רשמי לזוגות אלה.


בתוך קהילות שונות בישראל התופעה משתנה. לפי הערכות, בקרב חלק מהבדואים בדרום יש אחוזים משמעותיים של אורח חיים פוליגמי, בעיקר בנישואים לא רשמיים.


במאה ה-20 הופיעה גם צורה של ריבוי מערכות יחסים שאינה תמיד נישואין פורמליים. התופעה נקראת לפעמים פוליאמוריה, ריבוי אהבות. בתנועות פוסט-מודרניות היו ניסיונות לארגן משקי בית משותפים עם כמה בני זוג.


במרבית מדינות המערב פוליגמיה אינה חוקית וביגמיה נחשבת לעבירה. במדינות אחרות, בעיקר במערב אסיה ובאפריקה, יש הכרה חוקית או מנהגית בפוליגמיה.


פוליגמיה מופיעה בספרות ובאמנות. לדוגמה, ברומן של אברהם ב. יהושע יש עלילה שמתרכזת בגבר עם שתי נשים.

פוליגמיה פירושה שיש לאדם יותר מבן או בת זוג אחד. המילה אומרת "נישואים רבים".

יש כמה סוגים: פוליגיניה, גבר עם כמה נשים (פוליגיניה היא גבר שיש לו כמה נשים). פוליאנדריה, אישה עם כמה גברים (פוליאנדריה היא אישה שיש לה כמה גברים). ביגמיה זה כשיש שני בני זוג בו־זמנית.


אלה השמות של הסוגים, כפי שהוסבר מעלה.


במדינות ותרבויות שונות עושים דברים שונים. בחלקן היו מקרים של פוליגמיה. בדרך כלל רק אנשים עשירים יכולים להרשות זאת לעצמם.


בתנ"ך יש דוגמאות לאנשים נשואים ליותר מאישה אחת. מאוחר יותר קבעו חכמים והנהגות רבות שלא לעשות זאת. היום בישראל רוב החוקים אוסרים על פוליגמיה.


באסלאם מותר לגבר לשאת עד ארבע נשים בתנאי שיתייחס אליהן בשוויון. המילים "שוויון" אומרות התנהגות הוגנת לכל אחת מהנשים. בדת הדרוזית זה לא מותר. בהינדואיזם זה היה קיים בעבר, אבל החוק ההודי שינה זאת.


ברוב הנוצרים אין תמיכה בפוליגמיה. בכמה תקופות ובקבוצות היו שינויים בנושא.


בתחילת דרכה עודדו כמה מנהיגים נישואים מרובים. אחר כך הוחלט לאסור.


בישראל חוק האוסר על ריבוי נישואין נשאר בתוקף. יש מקרים נדירים שמקבלים היתר.


בחלק מהמשפחות הבדואיות יש עוד אורח חיים פוליגמי, בעיקר בנישואים לא רשמיים.


יש היום גם צורה של ריבוי מערכות יחסים שנקראת פוליאמוריה. משמעותה שאנשים בוחרים לחיות באהבות מרובות בלי תמיד להתחתן.


ברוב מדינות המערב פוליגמיה אינה חוקית.


הנושא מופיע בספרים ובסיפורים. כך גם ברומן מפורסם של אברהם ב. יהושע.