משה גרינברג (10 ביולי 1928, 15 במאי 2010) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית. מקרא (הטקסטים המקראיים, כלומר ספרי התנ"ך) היה תחום המחקר המרכזי שלו. זכה בפרס ישראל לחקר המקרא בשנת תשנ"ד (1994).
הוא נודע במחקריו על הדת והחוק במקרא, ובתרומות לחקר השפות השמיות. השפיע רבות על חקר המקרא דרך תלמידיו ועל התפתחות התחום במחקר האקדמי.
גרינברג נולד בפילדלפיה וגדל במשפחה ציונית קונסרבטיבית. מאחר שלא היה בית ספר יהודי בסביבה, למדו אותו עברית, מקרא וספרות עברית עם מורה פרטי בשם שמואל-לייב בלנק.
למד מקרא וחקר תרבות אשור (חקר עמנוּת ותרבות אשור הקדומה) בהדרכת אפרים שפייזר באוניברסיטת פנסילבניה. סיים דוקטורט ב-1954. במקביל למד לימודי יהדות במוסד הקונסרבטיבי בית המדרש לרבנים באמריקה (ה-JTS). הושפע מהשיטות של שפייזר ויחזקאל קויפמן.
לימד באוניברסיטת פנסילבניה בין 1964 ל-1970. הצטרף לאוניברסיטה העברית ב-1970 ולימד שם עד 1996. התגורר בירושלים מאז 1970.
שימש בתפקידי הוראה ומחקר גם בקולג' סוורת'מור, ב-JTS ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. זכה במלגת גוגנהיים ב-1961, בפרסים נוספים ובבחירה לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ב-1987. בשנת 2000 קיבל פרס למחקרים טקסטואליים מהמוסד הלאומי לתרבות יהודית באמריקה.
נפטר ב-15 במאי 2010 בירושלים. הותיר אישה, אוולין, ושלושה בנים: רפי (ארכאולוג באוניברסיטת תל אביב), יואל (עיתונאי) ואיתן (עובד בפרסום). ארכיונו נשמר בספרייה הלאומית.
(רשימה חלקית)
משה גרינברג נולד ב-10 ביולי 1928 ונפטר ב-15 במאי 2010. הוא היה פרופסור שחוקר את המקרא. המקרא זהו התנ"ך, הספרים הקדושים של היהודים.
הוא זכה בפרס ישראל לחקר המקרא ב-1994. מחקריו עסקו בדת ובחוקים שמופיעים בתנ"ך. עבודתו עזרה למדענים להבין את הספרים האלה יותר טוב.
גרינברג נולד בפילדלפיה. בילדותו קיבל שיעורי עברית פרטיים. למד באוניברסיטת פנסילבניה וסיים דוקטורט ב-1954. למד גם בבית המדרש לרבנים בקהילה הקונסרבטיבית (ה-JTS).
הוא לימד באוניברסיטת פנסילבניה, ואז עבר לירושלים והצטרף לאוניברסיטה העברית. שם לימד עד 1996ׁ. קיבל פרסים חשובים, ביניהם מלגת גוגנהיים ב-1961.
נפטר בביתו בירושלים ב-2010. נשארו אשתו אוולין ושלושה בנים. רפי הוא ארכאולוג, חוקר חפצים עתיקים. יואל כותב בעיתונים. אתן עובד בפרסום. המסמכים והחומר שלו שמורים בספרייה הלאומית.
(רשימה חלקית)