פוליטיקה של ברזיל

שיטת הממשל של ברזיל היא רפובליקה פדרלית דמוקרטית, נשיאותית וייצוגית. רפובליקה פדרלית פירושה שהמדינה מחולקת למדינות עם סמכויות משלהן. נשיאותית פירושה שהנשיא הוא גם ראש המדינה וגם ראש הממשלה. המערכת פוליטית רב‑מפלגתית, והרשות השופטת עצמאית.

בין 1964 ל-1985 שלטו בברזיל צבא וטיפלו בפוליטיקה באופן מרכזי. גם אז התקיימו בחירות, אך המערכת המפלגתית הוגבלה יתר על המידה. ההתחלה של המעבר לדמוקרטיה החלה בשנות ה-70, והרחבת המפלגות והבחירות הישירות התרחשה בתחילת שנות ה-80. בשנת 1985 הועבר השלטון חזרה לאזרחים. בחירת הנשיא הישירה הראשונה אחרי הדיקטטורה נערכה ב-1989.

בשנות ה-90 וה-2000 המערכת הפוליטית עברה שינויים וחלופות של נשיאים מהמגזר הימני והשמאלי. נשיאים בולטים כללו את פרננדו קרדוזו (שקיבל כהונה נוספת לאחר תיקון בחוקה), לולה דה סילבה (שהנהיג תוכניות להפחתת עוני) ודילמה רוסף (שהמשיכה מדיניות רווחה והודחה ב-2016). לאחר מכן כיהנו מישל טמר וז'איר בולסונרו, ולולה נבחר שוב ב-2022. בשני בתי הקונגרס מיוצגות רבות מהמפלגות, ופוליטיקאים נוטים להחליף מפלגות.

ברזיל היא מדינה עם ממשל דמוקרטי ונשיא. הנשיא הוא ראש המדינה וראש הממשלה גם יחד.

לפני שנים, הצבא שלט בברזיל בין 1964 ל-1985. אחר כך חזרו הבוחרים לבחור נשיאים ואזרחים אחרים.

הממשלה מנהלת את המדינה. הקונגרס עושה חוקים. הקונגרס יש לו שני בתים: הסנאט ובית הנבחרים. בסנאט יש נציגים מכל מדינה. בבית הנבחרים יש נציגים לפי גודל האוכלוסייה.

כל אזרח יכול להצביע. הצבעה חובה לאנשים רבים בין גיל 18 ל-70. חלק מהבחירות נערכות בשני סיבובים, אם אף מועמד לא קיבל את רוב הקולות.

ברזיל מחולקת ל-26 מדינות ולמחוז פדרלי. לכל מדינה יש מושל ובית חוקים שלה. יש גם רשויות מקומיות שנקראות ערים או עיירות. לראשות העיר נבחר נציב (ראש העיר).

יש בתי משפט במקום שבו פוסקים בסכסוכים ובחוקים. יש מערכת בתי משפט במדינות ובמערכת פדרלית. בראש עומדים בתי משפט עליונים שמבינים את החוקה.