פוליטיקה של גרמניה

הרפובליקה הפדרלית של גרמניה היא מדינה פדרלית חוקתית. חוק היסוד (Grundgesetz) מ-1949 הוא המסמך העליון שמחלק סמכויות בין המדינה הפדרלית ל-16 המדינות החברות בה. החוקה שמה דגש על זכויות אדם וחירויות הפרט. היא גם נועדה לתקן פגמים שנראו בחוקת ויימאר משנת 1919.

הרשות המחוקקת כוללת שני גופים עיקריים: הבונדסטאג והבונדסראט. הבונדסטאג הוא הבית התחתון, נבחר ישירות כל ארבע שנים, ובידיו סמכות חקיקה מרכזית. הוא בוחר את הקנצלר (ראש הממשלה).
הבונדסראט הוא הבית העליון, והוא מייצג את 16 המדינות. נציגיו נבחרים על ידי ממשלות המדינות ומשתתפים בחקיקה, במיוחד בחוקים שמשפיעים על סמכויות המדינות.

הבונדסטאג יושב ברייכסטאג שבברלין ונבחר בבחירות כלליות. נכון ל-2016 היו בו 598 חברים. יש אחוז חסימה של 5% כדי להיכנס לפרלמנט, או אלטרנטיבית ניצחון בשלוש מעגלי בחירה. מרבית העבודה מתבצעת בוועדות מקצועיות, ולא בדיון הפומבי בלבד. תפקידים חשובים כוללים חקיקה ובקרה על הממשלה. מנגנונים מיוחדים מאפשרים להחליף או לפזר את הפרלמנט, כמו הצעת אי־אמון קונסטרוקטיבית והצעת־אמון מטעם הקנצלר.

הבונדסראט מייצג את המדינות הפדרליות. חוקים שמשפיעים על סמכויות המדינות או שינויים חוקתיים דורשים את אישורו.

לכל מדינה יש פרלמנט מקומי שנקרא לנדטאג. לנדטאגים בוחרים ממשלה מדינתית, והרכבם קובע מי ינהיג את המדינה. בערים-מדינות כמו ברלין וברמן יש ממשלות שנקראות סנאט.

הקנצלר הוא ראש הממשלה. מאז תום מלחמת העולם השנייה התפקיד נקרא בונדסקנצלר (קנצלר פדרלי).

הממשלה הפדרלית (קבינט) מורכבת מהקנצלר ומהשרים. נהלי עבודתה מעוגנים בחוקה בפרקים 62, 69.

בית המשפט הפדרלי החוקתי (Bundesverfassungsgericht) בקרלסרוהה הוא הערכאה העליונה שאחראית על התאמה לחוקה. בית המשפט עובד בנפרד משאר הרשויות, אך צריך שאלות שיפוטיות יופנו אליו.

נשיא המדינה (Bundespräsident) נבחר כל חמש שנים על ידי הבונדסטאג. תפקידו בעיקר טקסי וייצוגי.

המערכת הפוליטית היא רב-מפלגתית. מאז 1949 שתי מפלגות גדולות שולטות במידה רבה: ה-CDU/CSU (מרכז-ימין) וה-SPD (מרכז-שמאל). לצדן פועלות מפלגות קטנות יותר שלעיתים מצטרפות לקואליציות.

CDU (מפלגת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי) היא מפלגת מרכז-ימין עם תמיכה בעיקר בדרום ובאזורים כפריים דתיים. ה-CSU היא מפלגת אחות שפועלת רק בבוואריה.

ה-SPD היא מפלגת מרכז-שמאל שתומכיה מגיעים מעובדים ובעלי מקצועות חופשיים. היא דוגלת בזכויות עובדים וברשת רווחה רחבה.

ה-FDP היא מפלגת ימין ליברלית, התומכת בכלכלה חופשית והקטנת התערבות ממשלתית. למפלגה זו נקשרו בעבר שערוריות פוליטיות שנגעו לחברי מפלגה בודדים.

מפלגת הירוקים מציבה את איכות הסביבה במרכז. היא גם מקדמת זכויות אזרח, מעמד האישה ושיפור תנאי העבודה. הירוקים נכנסו לממשלה בפעם הראשונה ב-1998.

ה-AfD הוקמה ב-2013. בתחילה התנגדה למדיניות גוש האירו, ובהמשך נטתה לעמדות נגד הגירה ונגד נישואים חד־מיניים.

די לינקה היא מפלגת שמאל סוציאליסטית שמקורה במזרח גרמניה. היא מציעה מדיניות חברתית נרחבת ותמיכה בזכויות עובדים ובמהגרים.

בגרמניה פועלות גם מפלגות ימין קיצוני קטנות, שחלקן ניסו להתאחד או לשתף פעולה.

בחירות לבונדסטאג נערכות בדרך כלל כל ארבע שנים. בבחירות 2009 זכו ה-CDU/CSU עם כ־34% מקולות הבוחרים. אחוז החסימה של 5% מונע כניסת מפלגות קטנות לפרלמנט ברוב המקרים.

למערכת הרווחה בגרמניה יש היסטוריה ארוכה. היא כוללת ביטוח בריאות אוניברסלי (לא ממשלתי), דמי אבטלה וקצבאות ילדים. רפורמות בביטוח הלאומי היו ונשארו נושא מרכזי בשיח הציבורי.

גרמניה מהווה שחקן מרכזי באיחוד האירופי. ב-1999 נשלחו כוחות גרמניים במסגרת נאט"ו ליוגוסלביה, ומאוחר יותר גם לאפגניסטן. גרמניה שואפת לקבל מקום קבוע במועצת הביטחון של האו"ם. ב-2003 היא הצטרפה למדינות שהתנגדו לפלישת עיראק.

גרמניה היא מדינה שמורכבת מ-16 מדינות קטנות. החוקה נקראת חוק היסוד. חוק זה מגן על זכויות אנשים.

יש שתי קבוצות שעושות חוקים: הבונדסטאג והבונדסראט. הבונדסטאג הוא בית הנבחרים. אנשים בוחרים אותו כל ארבע שנים. הבונדסראט מייצג את המדינות ומעורב בחוקים שמשפיעים על המדינות.

הבונדסטאג עובד בברלין. הוא בוחר את הקנצלר, שהוא ראש הממשלה. יש כללים שגורמים שלא כל מפלגה תיכנס לפרלמנט, כמו חובת להגיע ל-5% מהקולות.

הבונדסראט הוא המקום שבו מדינות משתתפות בהחלטות פדרליות.

לכל מדינה יש פרלמנט מקומי שנקרא לנדטאג. הוא בוחר מנהיגים מקומיים.

הקנצלר הוא ראש הממשלה. הוא מנהל את הממשלה עם השרים.

הממשלה כוללת את הקנצלר ואת השרים שמטפלים בנושאים שונים.

הבית המשפט הפדרלי החוקתי בודק שהחוקים תואמים לחוקה.

הנשיא הוא ראש המדינה. תפקידו טקסי והוא מייצג את המדינה.

יש כמה מפלגות חשובות: CDU/CSU (מרכז-ימין), SPD (מרכז-שמאל), הירוקים, FDP ו-AfD. מפלגות אלה מתחרות בבחירות ויוצרות ממשלות יחד.

CDU/CSU שומרת על מסורת שמרנית. SPD דואגת לזכויות עובדים ולרווחה. הירוקים דואגים לסביבה. FDP רוצה שוק חופשי. AfD היא מפלגה חדשה עם דעות שמרניות.

בבחירות בוחרים נציגים לבונדסטאג. המפלגה או קואליציה שמרכיבה רוב יכולה להקים ממשלה.

בגרמניה יש מערכת שמסייעת לאנשים עם בריאות, אבטלה ומשפחה. רבים גאים במערכת הזו.

גרמניה פועלת הרבה עם מדינות אחרות, בעיקר באירופה. היא שלחה כוחות צבאיים בפעם הראשונה מאז המלחמה בשנים האחרונות. גרמניה גם רצתה להשפיע יותר בארגונים בינלאומיים.