פוליטיקה של כווית

כווית היא אמירות (מדינה בראשות אמיר) שנשלטת על ידי משפחת סבאח מאז 1752. יש לה חוקה (חוק יסוד) שאושרה בנובמבר 1962, והיא קוראת לבחירות ישירות, חופשיות והוגנות למועצה הלאומית, בית המחוקקים.

לפי החוקה כווית אינה דמוקרטיה מלאה מכיוון שראש הממשלה אינו נבחר ישירות. עם זאת, יש בבחירה ובדיון פוליטי חופש אזרחי נרחב, והפרלמנט הכוויתי חזק יחסית לממלכות אחרות במפרץ. רמת האלימות הפוליטית נמוכה יחסית באזור.

סמכויות האמיר מוגדרות בחוקה. הוא ממנה את ראש הממשלה, יכול לפזר את הפרלמנט, לפרסם חוקים ולמנות בכירי צבא. יש לו סמכות להעביר מיסים לעיונו המחודש של הפרלמנט. לפי החוקה האמיר חסין מתביעות פליליות וממחלוקות לגבי מעמדו, וביקורת עליו אסורה, במיוחד בתקשורת.

כאשר האמיר נפטר יורש אותו נסיך הכתר. האמיר החדש בוחר את יורש הכתר לאחר קבלת הסכמת המשפחה המלכותית. המועמדים צריכים להיות צאצאים ישירים של בית המלוכה מצד האב, עד למובארק הגדול. מאז העצמאות נקטעה השושלת פעמיים, ב-1965 וב-1978.

האמיר ממנה את ראש הממשלה. ראש הממשלה בוחר את שרי הממשלה בכפוף לאישור האמיר. הממשלה אינה זקוקה לאמונו של הפרלמנט כדי להתחיל לעבוד.

תיקים מרכזיים כמו חוץ, פנים וביטחון מוחזקים לעתים קרובות על ידי בני המשפחה המלכותית, אף שהחוקה לא מחייבת זאת. בדרך כלל ראש הממשלה נבחר מבני המשפחה המלכותית. לפחות שר אחד צריך להיות ממונה מקרב חברי הפרלמנט.

חברי הקבינט, בין אם מונו או נבחרו, יושבים בפרלמנט. גודל הקבינט מוגבל לכשליש ממספר מושבי הפרלמנט.

לפרלמנט יש 65 מושבים. מספר קטן מהמושבים נבחר ישירות על ידי הציבור לתקופת כהונה של כשארבע שנים. בנוסף, חברי הקבינט יושבים בפרלמנט גם הם, ולכן חלק מהמושבים אינם נבחרים על ידי הציבור.

בעקבות כך ראש הממשלה והקבינט יכולים להשפיע על הרכב הפרלמנט. עם זאת, הפרלמנט מקבל החלטות עצמאיות: הוא יכול לחוקק חוקים, לתשאול שרים ולהביע מחאה על תפקודם.

החוק הכוויתי אוסר על מפלגות פורמליות. למרות זאת פועלות קבוצות פוליטיות שממלאות תפקיד דומה. קבוצות אלה מייצגות קווים כמו סונים ושיעים, חילוניות, שמאל ולאומנות.

כווית היא מדינה בראשות אמיר. משפחת סבאח שולטים בה מאז 1752. יש לה חוקה משנת 1962. חוקה זו אומרת שיש בחירות למועצה הלאומית.

האמיר יכול למנות את ראש הממשלה. הוא גם יכול לפזר את הפרלמנט ולמנות בכירים בצבא. האמיר מוגן לפי החוק, וביקורת עליו מוגבלת.

הפרלמנט נקרא המועצה הלאומית. יש בו 65 מושבים. כמה מושבים נבחרים על ידי העם לכהונה של כארבע שנים. גם שרים מהממשלה יושבים בפרלמנט.

מפלגות אסורות בחוק. אך יש קבוצות פוליטיות שעובדות כמו מפלגות. יש קבוצות של סונים ושיעים וגם קבוצות חילוניות ושמאליות.