פוליס

פּוֹליס (ביוונית: πόλις) הייתה קהילה פוליטית אוטונומית ביוון העתיקה. היא פעלה כמעט כמו "עיר-מדינה", יחידה שקיבלה החלטות לעצמה ודאגה להגנה, משפט, פולחן ותרבות של תושביה.

בדרך כלל הפוליס הייתה קשורה למרחב גאוגרפי מסוים: עיר מוקפת חומה, אקרופוליס (גבעה עם מקדשים ובניינים ציבוריים) וסביבתה כפרית. שטחי הפוליס השתנו מאוד. אתונה, הפוליס הגדולה, הייתה עד כמה אלפי קמ"ר; אחרות היו קטנות בהרבה. רוב הערים נבנו קרוב לים כדי לאפשר נמל.

המוסדות השתנו מפוליס לפוליס, אך ברוב המקומות נראו חמש קבוצות עיקריות: אספת העם, מועצה, משרות ממלכתיות, שופטים ואסטרטגים (מפקדים צבאיים). אספת העם כללה את האזרחים והייתה זו שלרוב קיבלה החלטות חשובות. המועצה פעלה כגוף יועץ ולפעמים כמבקר. המשרות הממלכתיות יישמו מדיניות ונבחרו לתקופות שונות.

לפוליס הייתה זהות דתית ותרבותית משותפת. לפעמים הייתה לה אלות או גיבור מקומי שנחשב "שלה". היו לוח שנה משלה, חגים מקומיים, סגנונות אדריכלות וספרות ייחודיים, וכלים כמו קרמיקה ששיקפו את תרבותה.

האוכלוסייה נחלקה לקבוצות עם זכויות שונות: אזרחים, מטויקים (תושבים זרים) ועבדים.

האזרחים היו הקבוצה המרכזית וזכויותיהם כללו השתתפות בפולחן הציבורי, שירות בצבא, זכויות משפטיות ופוליטיות כמו הצבעה או כהונה בתפקידים. רק גברים ילידי זוג הורים אזרחים נחשבו בדרך כלל לאזרחים. בחלק מהפולייס היו דרכים נוספות לצרף זרים כאזרחים.

ברוב הפולייס נשים וילדים לא נשאו זכויות פוליטיות. תפקידי הנשים כללו ניהול המשק, לידה וחינוך הילדים. לעתים חיי הנשים תחת מגבלות חברתיות ונורמות נוקשות.

פריויקים הם תושבים חופשיים שגרו מחוץ לעיר ולעיתים היו תושבים מקומיים קדומים. מטויקים הם תושבים זרים בעיר, סוחרים, בעלי מלאכה ומהגרים. הם חופשיים אך ללא זכויות אזרח מלאות.

עבדות הייתה חלק חשוב בכלכלה. עבדים הגיעו משעבוד חובות, שבויי מלחמה או סחר. לרוב הם לא קיבלו זכויות פוליטיות ועבדו במגוון משימות, לפעמים גם בבית ובחינוך הילדים.

בשלב הארכאי הצבא היה בעיקר יבשתי והורכב מאזרחים שנשאו בחימושם. המערכת כללה חיל פרשים, חיל רגלים כבד (הופליטים) וחי"ר קל. הצבא לא היה סדיר תמיד והגיוס השפיע על חיי היומיום והכלכלה. בתקופה הקלאסית התפתחו גם ציים, ובעיר-מדינות כמו אתונה הצי הפך לחלק מרכזי מהכוח.

יש מספר תיאוריות על איך הפוליס התפתחה. אריסטו ראה את הפוליס כתוצאה טבעית מהתאגדות משפחות לכפרים ואז לעיר. אחרים כמו פלוטרכוס העניקו חשיבות ליוזמות של מנהיגים מקומיים. התאוריות המודרניות מדגישות מעבר מחברה שבטית למוסדות עירוניים.

יש הטוענים שהקולוניזציה, הקמת מושבות יווניות בחוץ לארץ, סייעה להתפתחות הפוליס. מתיישבים שבנו ערים נדרשו ליצור ארגונים פוליטיים, והרעיון חזר לערי האם.

בתקופה ההלניסטית הפוליס המשיכה ולרוב כללה שטחים שסיפקו לה משאבים. המועצות העירוניות ניהלו את הפוליס ובעלי התפקידים נבחרו לתקופות. הגימנסיון (בית ספר) והתיאטרון הפכו לחלק חשוב בחינוך ובזהות היוונית במקומות רבים במזרח.

המונח "פוליס" נשאר בשמות ערים ובמילים שקשורות למדינה ולמשטר. צורות המילה הופיעו בשפות שונות והשפיעו גם על מושגים מודרניים כמו פוליטיקה ומשטרה.

פּוֹליס (הגייה: פוֹליס) היא עיר-מדינה ביוון העתיקה. עיר-מדינה פירושה עיר שיכולה לשלוט בעצמה.

במרכז לעתים יש אקרופוליס. אקרופוליס זו גבעה עם מקדשים ובניינים חשובים. סביב העיר היו כפרים שלחקלאים. רוב הערים קרובות לים כדי שיהיה נמל.

היו גופים שעזרו לשלטון: אספת העם, מועצה, שופטים ומפקדים צבאיים. אספת העם כללה אזרחים. האזרחים היו אלה שהחליטו בנושאים חשובים.

לכל פוליס היו חגים ופולחנים משלה. היו להם גם בניינים מיוחדים, ספרות ואמנות שייחדו אותם.

היו שלושה סוגי אנשים בפוליס: אזרחים, מטויקים (תושבים זרים) ועבדים.

אזרח היה בדרך כלל גבר שנולד במשפחה של אזרחים. לאזרחים היו זכויות כמו הצבעה ושירות בצבא.

ברוב המקומות נשים וילדים לא יכלו להצביע. נשים טיפלו בבית ובילדים.

פריויקים הם חקלאים מחוץ לעיר. מטויקים הם זרים שחיו בעיר. הם עבדו במסחר ובמלאכה, אך לא היו אזרחים.

עבדים עבדו והיו ללא זכויות. הם הגיעו משבויים או מסחר. חלקם עבדו בבית וחלקם בעבודות קשות.

החיילים היו בדרך כלל אזרחים. היו חילות של רגלים וכמה ערים גם חיל ימי. חימוש היה יקר ולפעמים הגיוס הפסק את עבודת האזרחים.

אנשים מציעים דרכים שונות להתפתחות הפוליס. חלק אומרים שזה נעשה מתוך כפרים שחוברו. אחרים אומרים שזה קשור למתיישבים שיצאו לקולוניות.

בימי מלכים רבים היו ערים יווניות גם במזרח. שם המשיכו לפעול מוסדות כמו גימנסיון (מקום ללימוד ולספורט) ותיאטרון.

המילה פוליס השפיעה על שמות ערים ושפה. היא קשורה גם למילים כמו פוליטיקה ומשטרה.