פולקה ברנדוט (1895, 1948) היה דיפלומט משוודי מקרבת האצולה. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה ניהל משא ומתן שהביא לשחרור כ‑31,000 אסירים סקנדינבים ממחנות ריכוז וניהל פעולות חילוץ של אלפי אסירים נוספים.
נולד בסטוקהולם ב‑1895, בן לנישואים שנחשבו שנויים במחלוקת. קיבל חינוך צבאי וייצג את שוודיה בתערוכות בינלאומיות. בראשית מלחמת העולם השנייה הנהיג את הצופים השוודיים והיה נשיא הצלב האדום השוודי.
כאחראי חילופי שבויים ולחץ בינלאומי, ברנדוט שוחח עם בכירים נאציים וביצע סידורים להצלת אסירים. במסגרת מגעים אלה סייע לשחרור כ‑400 יהודים דנים מטרזיינשטט (גטו־מחנה שבו הוכלאו יהודים) ושחרור אלפי נשים מראוונסבריק וברגן‑בלזן.
קיימת מחלוקת היסטורית על יחסו של ברנדוט לנושא היהודי: חלק מהחוקרים טוענים שהוא התנגד לכלול יהודים במשא ומתן, ואחרים שראו את פעולתו כפרגמטית שנועדה להציל אנשים בסכנה.
במפגש בליבק ב‑24 באפריל 1945 פגש את היינריך הימלר, ראש האס‑אס (ארגון הביטחון של הנאצים) והגסטפו (משטרת הסוד של הנאצים). הימלר הציע כניעה חלקית, אך בעלות הברית דרשו כניעה בלתי מותנית.
ב‑1948 מינה האו"ם את ברנדוט למתווך בין מדינת ישראל למדינות ערב בעקבות מלחמת העצמאות. הוא ניסה להחליף את בסיס החלוקה בתוכנית אחרת לשלטון ולגבולות.
התוכנית הציעה פתרונות טריטוריאליים שונים, שכללו רעיונות כמו קונפדרציה והצעה למסור את ירושלים לסמכות ערבית.
מרבית מדינות ערב דחו את ההצעה. ישראל גם דחתה אותה, אך הביעה נכונות למשא ומתן נוסף. בתגובה הציבורית בארץ נמתחה עליו ביקורת חריפה, ובייחוד על נושא ירושלים.
ב‑17 בספטמבר 1948 נורתה שיירתו של ברנדוט בירושלים והוא נפצע אנושות ונפטר בבית חולים הדסה. ארגון לח"י נחשב אחראי להתנקשות. אחד המפקדים בפיגוע היה יהושע כהן; הקולונל הצרפתי אנדריי סארו נהרג במקום. גופתו נשלחה לשוודיה ונקברה בסטוקהולם.
אחרי הרצח הוטל עוצר בירושלים. הוחקקה פקודת מניעת טרור שניתנה עונשים כבדים. לח"י הושמדה בירושלים וחלק מאנשיו נעצרו או גורשו. האצ"ל (ארגון אחר) קיבל אולטימטום להתפרק, וחייליו הצטרפו לצה"ל.
שלושה ימים אחרי מותו פורסם דוח המלצות השלום שלו. ממשלת ישראל דחתה את ההצעה. במקומו מונה ראלף באנץ' כמתווך, והוא פעל עד להשגת הסכמי שביתת הנשק ברודוס.
נשא ב‑1928 לאסטל מנוויל. היו לו ארבעה בנים, שניים מהם מתו צעירים. לו גם הייתה בת מלידת קשר קודם.
יומניו ופעולותיו תועדו ופורסמו לאחר מותו.
פולקה ברנדוט (1895, 1948) היה נציג שוודיה. הוא עזר לשחרר אלפי אסירים במלחמת העולם השנייה.
נולד בסטוקהולם. קיבל חינוך צבאי ועבד בארגוני עזרה.
ברנדוט דאג לשחרור אסירים סקנדינביים ולעוד אנשים מסכנה. הוא סייע גם לשחרור יהודים דנים מטרזיינשטט. טרזיינשטט הוא גטו־מחנה שבו הוחזקו יהודים.
ב‑1948 האו"ם שלח אותו לתווך בין ישראל למדינות ערב. הוא הציע פתרונות שונים לשטח ולשלטון.
ישראל וארצות ערב לא הסכימו לתוכניתו. הרבה אנשים בישראל כעסו, בעיקר בגלל רעיון למסור את ירושלים.
ב‑17 בספטמבר 1948 ירו באוטו שבו נסע ברנדוט בירושלים. הוא נפצע קשה ומת בבית חולים. ארגון לח"י ביצע את המעשה. גופתו הובאה לשוודיה וקבורה שם.
אחרי הרצח נעצרו אנשים רבים והחוק נגד טרור הוחמר. לח"י פורקה ותנועות אחרות נתבקשו להתמזג בצבא.
לאחר מותו יצא דוח שמסכם את רעיונותיו. ראלף באנץ' מונה לשרת כמתווך במקומו.
נישא ב‑1928 והיו לו ילדים.
יומניו ופעולותיו נזכרו בהיסטוריה.
תגובות גולשים