הנסיך פומימרו קונואה (12 באוקטובר 1891, 16 בדצמבר 1945) היה פוליטיקאי יפני ושימש ראש ממשלת יפן בשלוש תקופות בין 1937 ל־1941.
נולד למשפחת קונואה מטוקיו והתחיל בפוליטיקה ב־1920. בתחילה התנגד לשימוש בכוח הצבאי, אך כשהתמנה לראש הממשלה ב־1937 הוא ניסה למתן את הצבא והפך בהדרגה לתומך במדיניות צבאית. אחרי תקרית גשר מרקו פולו ביולי 1937 הממשלה הרחיבה את הפעילות בסין, והצבא קיבל לידיו את ניהול העימות.
ב־נובמבר 1937 קונואה דיבר על סדר חדש באסיה. הכוונה הייתה לקידום מעמדה של יפן באיזור ולהשגת ויתורים מסין. מאוחר יותר הוא חתם על הברית עם מדינות הציר והקדם חקיקה לצבא, כולל חוק הגיוס הלאומי (חוק שקורא לגיוס חובה).
ב־1940 הקים קונואה את ה"טאיסאי יוקוסאנקאי", ארגון שהחליף את המפלגות והעמיד מוסדות תמיכה לשעת מלחמה. הוא התפטר באוקטובר 1941 לאחר שלא הצליח למנוע התלקחות עם ארצות הברית, והוחלף על ידי היידקי טוג'ו.
בשנים הבאות הוא סייע בהפלת ממשלת טוג'ו ב־1944. בפברואר 1945 הוא ייעץ לקיסר הירוהיטו לפתוח במשא ומתן כדי לנסות לסיים את מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה שירת בקבינט הראשון תחת הכיבוש האמריקאי, אך הובא בחשד לפשעי מלחמה. בדצמבר 1945, בזמן קריאה להציג חשודים בפשעי מלחמה, התאבד על ידי שימוש בציאניד.
נחלתו המשפחתית נמשכה: נכדו מוריהירו הוסוקאווה נבחר לראש הממשלה כחמישים שנה מאוחר יותר.
פומימרו קונואה נולד בשנת 1891. הוא היה נסיך וראש ממשלת יפן כמה פעמים.
במהלך כהונתו בתחילת שנות ה־40 יפן נלחמה בסין. הצבא קיבל כוח רב.
קונואה חתם על ברית עם כמה מדינות אחרות. הוא יצא מן המפלגות ובנה ארגון גדול לתמיכה בקיסר.
בשנים האחרונות של המלחמה הוא ביקש מדבר עם הקיסר כדי לנסות לסיים את המלחמה.
אחרי המלחמה חיפשו אנשים שפשעו במלחמה. בדצמבר 1945 קונואה מת, בזמן שבדקו חשודים בפשעי מלחמה.
כחמישים שנה אחריו, נכדו מוריהירו הוסוקאווה נשא גם הוא תפקיד חשוב במדינה.
תגובות גולשים