פור-רויאל-דה-שאן (בצרפתית: Port-Royal-des-Champs; הגייה מדויקת: רוּאָיָאל) היה מנזר ציסטרציאני כ-25 ק"מ דרומית-מערבית לפריז, ובו פעלו מוסדות חינוכיים ותרבותיים חשובים.
המנזר נוסד ב-1204 כמקום מגורים לנזירות. המקום התפרסם אחרי רפורמה חינוכית ב-1602 בידי אם המנזר ז'קלין ארנו. ב-1626 פרצה במקום מגפת קדחת הביצות. רוב הנזירות עברו לפריז, והמנזר הישן נקרא מאז פור-רויאל-דה-שאן (פור-רויאל של השדות).
משנות ה-1640 התיישבה במקום קבוצת גברים מתבודדים שרצתה לחיות כחיי נזירות. הם כללו בני משפחת ארנו וכמה אצילים. הם ייבשו ביצות, תוקנו מבנים וטופחו הגנים. ב-1634 ז'אן דו וֶרְז'יה דה אוראן הפך למנהיג, והפך את המנזר לצדדי התאולוגיה של קורנליוס יאנסן. יאנסניזם (תאוריה דתית) טענה שהאדם מושחת מטבעו בגלל חטא קדמון.
ב-1638 הוקמו "בתי הספר הקטנים של פור-רויאל". בתי ספר אלה התבלטו ברמה גבוהה ובין בוגריהם היה ז'אן רסין. שם גם פותח "דקדוק פור-רויאל" שקבע חוקים חשובים לשפה הצרפתית. התוכנית כללה צרפתית, לטינית, יוונית ותאולוגיה.
בלז פסקל ואחותו ז'קלין היו קשורים למקום. ז'קלין נזירה ב-1651, ופסקל התקרב לקהילה אחרי חוויה דתית ב-1654. פסקל הגן על פור-רויאל מפני התקפות הישועים שהתנגדו ליאנסניזם.
המערכת נחלשה: ב-1661 בתי הספר נסגרו, וב-1666 ראשי הקהילה נעצרו בפקודת לואי ה-14. ב-1679 נאסר לקבל חברים חדשים. ב-1708 הכריז האפיפיור קלמנס האחד עשר על ביטול המוסד. ב-29 באוגוסט 1709 החיילים גירשו את הנזירות, וב-1710 נחרבו הבניינים. בכך הסתיים קיומו של פור-רויאל אחרי 506 שנים.
פור-רויאל-דה-שאן (בצרפתית: Port-Royal-des-Champs) היה מנזר. מנזר הוא מקום שבו גרות נזירות.
המנזר נפתח ב-1204 לנזירות. ב-1602 מנהלת המנזר ז'קלין ארנו שינתה את הלימודים. אחרי זה המקום הפך למפורסם ככיתה טובה.
בזמן מאוחר יותר הגיעו לשם גברים שביקשו לחיות כמו נזירים. הם ייבשו את השדות שסביב המנזר ותיקנו את הבניינים.
ב-1638 הקימו שם בתי ספר קטנים. בבתי הספר למדו שפות ותאולוגיה. גם נכתבה שם חוקה על הדקדוק הצרפתי, שנקראה דקדוק פור-רויאל. המחזאי ז'אן רסין למד שם.
המתמטיקאי והסופר בלז פסקל ואחותו ז'קלין קשורים למקום. ז'קלין הפכה לנזירה במנזר, ופסקל ביקר ותמך בו.
בסוף המאה ה-17 והמאה ה-18 המנזר נאסר להוסיף חברים. ב-1708 האפיפיור ביטל אותו. ב-29 באוגוסט 1709 החיילים הוציאו את הנזירות. ב-1710 הבניינים נהרסו, והמנזר חדל להתקיים לאחר 506 שנים.
תגובות גולשים