פורגי ובס

''פורג׳י ובס'' היא אופרה משנת 1935 שכתב המלחין ג'ורג' גרשווין. ליברית (טקסט האופרה) נכתבה בעיקר על ידי דובוס הייווארד, עם שירים גם של איירה גרשווין, אחיו של ג'ורג'. העלילה מתרחשת בשכונת העוני של צ'ארלסטון בדרום קרוליינה בסוף שנות ה-30, ומתארת את חייהם של תושבים שחורים ויחסם זה לזה.

הסיפור התחיל כרומן שכתב הייווארד ב-1925, ועובד למחזה ב-1928. גרשווין קרא את הרומן והתעניין ביצירה כ"אופרה עממית", כלומר אופרה שמשלבת מסורת מוזיקלית עם שירים עממיים. ב-1933 נחתם חוזה לכתיבת האופרה. בקיץ 1934 ביקרו הייווארד והאחים גרשווין בדרום קרוליינה כדי להכיר את המוזיקה והקצב המקומיים. גרשווין סיים פרטיטורה ענקית של כ-700 עמודים.

גיבור הסיפור הוא פורגי, נכה שחי בעגלת יד. הוא מנסה להגן על אהובתו בס מפני שני גברים שמסכנים אותה: קראון, איש אלים, וספורטינג לייף, מתפתה ושכפה. במהלך האירועים יש רצח, סערה, חזרה מן הכלא, ובס נוטשת בסופו של דבר עם ספורטינג לייף לניו יורק. פורגי נשאר ומחפש אותה, שרים בו תקווה וכאב.

המוזיקה של גרשווין משלבת תזמור אירופאי עם אלמנטים של ג'אז ובלוז שמקורם בקהילות אפרו‑אמריקאיות. הוא השתמש בלייטמוטיבים, קטעים מוזיקליים קצרים שמייצגים דמויות או רעיונות. לדוגמה, פורגי מיוצג על ידי צליל קצר בסולם בלוז, בעוד קראון מוזן במוזיקה קצבית.

האופרה הוצגה לראשונה בברודוויי ב-1935 וקיבלה תגובות מעורבות. כמה שירים הפכו ללהיטים, בעיקר האריה ''Summertime''. עם השנים האופרה זכתה להכרה והוכנסה לרפרטואר העולמי. היא עובדה גם למחזה מצליח ב-1941 והופקה כסרט ב-1959 בבימוי אוטו פרמינגר, עם סידני פואטייה ודורותי דנדרידג'. היו הקלטות חשובות מאת לואי ארמסטרונג, אלה פיצג'רלד ומיילס דייוויס.

האופרה עוררה מחלוקת כי השתמשה בדמויות שהזכירו סטריאוטיפים ממופעי מינסטרל. אך היוצרים רצו להפוך את הדמויות לאנושיות וריאליסטיות. ג'ורג' ואיירה גרשווין התעקשו שהתפקידים הראשיים יבוצעו על ידי זמרים שחורים. במהלך סיבוב ההופעות הראשון נערך מאבק כנגד הפרדה גזעית בקהל בוושינגטון.

במהלך השנים נעשו גרסאות רבות: הקלטות ג'אז בולטות בשנות ה-50, גרסאות מלאות מאת מנצחים כילורין מאזל, והפקות של בתי אופרה גדולים כמו המטרופוליטן ב-1985. יש גם גרסת מחזה מצליחה משנת 1941 והפקה קולנועית מ-1959.

''פורג׳י ובס'' היא אופרה משנת 1935 מאת ג'ורג' גרשווין. אופרה היא הצגה שבה שרים כל שאר הזמן, עם תזמורת ברקע.

הסיפור התחיל כרומן של דובוס הייווארד. אחר כך הוא הפך למחזה. גרשווין קרא את הסיפור ורצה להלחין אותו כאופרה. הוא רצה שהמוזיקה תישמע כמו שירים מהשכונה. השיר המפורסם ביותר מהאופרה הוא ''Summertime'' (שיר על הקיץ).

פורטגי הוא גבר נכה שאוהב את בס. יש שני גברים שמדברים איתה ומפריעים להם. מתרחשת סערה גדולה. בס בסוף עוזבת לחפש חיים אחרים. פורגי מחפש אותה ושומעים בו שירים של תקווה.

המוזיקה משלבת תזמורת גדולה עם צלילים של ג'אז ובלוז. בהתחלה אנשים לא ידעו איך לקרוא ליצירה. עם הזמן היא הפכה לפופולרית. בסוף נעשו הקלטות רבות וגם סרט בשנת 1959.

= חשיבות חברתית:
היוצרים רצו שמחזה זה יבצעו שחקנים וזמרים שחורים. זה היה חשוב לשנות במה מסורתית ולתת במה לאומנים שחורים.