פז"ם

פז"ם (פרק זמן מזערי או מינימלי) הוא פרק הזמן שחייב לעבור לפני קידום של עובד או חייל לדרגה או לתפקיד גבוה יותר.

בצה"ל יש מסלולי קידום שונים. לוחמים מקודמים מהר יותר, תומכי לחימה מקודםים לאט יותר, ושאר החיילים בדרך כלל מקבלים קידום עוד יותר מאוחר. לנגדים ולעובדים יש לעתים מסלולי קידום מיוחדים שמקצרים את הפז"ם. לדוגמה, נגדים מדרגת רס"ל שעולים לקצונה יכולים לקבל קיצור פז"ם ולהיות בדרגת רס"ן בתוך חמש שנים, ובמינוי לקצונה מקבלים לעתים דרגת סגן במקום סגן משנה.

צירוף הפז"ם נפסק או מוקפא במצבים כמו היעדרות שלא ברשות, ריצוי עונש מאסר, או דחיית שירות. אם חייל נמצא בשבי או נעדר, יש כללים מיוחדים להתייחסות לפז"ם שלו. חיילי מילואים ממשיכים לצבור פז"ם לפי ימי המילואים בהם שירתו בפועל.

ממושג הפז"ם נולדו ביטויים בסלנג הצה"לי. 'פז"מניק' הוא חייל ותיק ביחידה. הפועל 'התפזם' מתאר לעג או התעמרות של ותיקים בחדשים. בצה"ל לעתים מגדירים 'ותיק' כחייל עם ותק של כשנתיים, ו'עתיק' כמי שנמצא בקרבת שחרור עם כ־2 שנים ו־4 חודשים ותק.

בשירות המדינה הפז"ם נקבע על ידי נציבות שירות המדינה. עובדים זקוקים לפז"ם כדי להתקדם בתפקיד. במקרים חריגים ניתן להגיש בקשה לקיצור הפז"ם. מי שמשרת במילואים מקבל עדיפות בקידום ובקיצור הפז"ם.

פז"ם (פרק זמן מזערי) הוא הזמן שחייב לעבור לפני קידום בדרגה.

בצה"ל יש חוקי קידום. לוחמים מקבלים קידום מהר יותר. חיילים שתומכים בלחימה מקבלים קידום לאט יותר. לפעמים נגדים שמתקדמים לקצונה מקבלים קיצור בזמן הזה. אם חייל נעדר מהשירות או נכלא, הספירה עלולה לעמוד לזמן מה. חיילי מילואים צוברים פז"ם לפי הימים שהם נקראו למילואים.

יש מילים מוזרות מצחיקות סביב הפז"ם. 'פז"מניק' זה חייל ותיק. 'להתפזם' פירושו להציק לחדשים. 'ותיק' הוא חייל עם ותק של שנתיים. 'עתיק' הוא מי שנשאר עוד קצת עד השחרור, עם כ־2 שנים ו־4 חודשים ותק.

עובדי מדינה צריכים פז"ם כדי להתקדם בתפקיד. אפשר לבקש קיצור במקרים מיוחדים. מי שמשרת במילואים לעתים מקבל עדיפות בקידום.