פחם עץ

פחם עץ, הקרוי גם פחם, הוא דלק שמתקבל מפירוליזה של עצים. (פירוליזה, פירוק של עץ בחום כשהחמצן נעדר.) הייצור נעשה על ידי קלייה של גזרי עץ בטמפרטורה של 800, 900 מעלות צלזיוס. קלייה מתבצעת בנוכחות אדי מים או פחמן דו-חמצני ובהיעדר חמצן. לעיתים שורפים חלק מהעצים כדי לספק את החום.

החומר השחור שנוצר נקבובי ויש לו שטח פנים גדול. בעבר שימש פחם העץ כחומר הסקה, אבל היום משתמשים בו פחות בגלל התכלות היערות. כיום השימוש העיקרי הוא בצלייה במנגל ובעישון נרגילה, בעיקר בחצרות, מרפסות ובשטחים פתוחים.

במהלך בעירתו קוראים לפחם "גחלים". לאחר שהפחם מתפורר נשאר "רמץ" או "אפר".

תעשיית פחמי העץ הייתה נפוצה בארץ ישראל. היא העניקה את שמה ליישוב אום אל-פחם, ועדיין קיימת בתים־כאלה בכמה יישובים ערביים.

שימושים נוספים כוללים ציפוי גבינות עזים (שברה), עפרונות לרישום, וספיחת גזים, אדים וריחות רעים. פחם עץ משמש גם לטיהור מים ולסינון אוויר (למשל במסיכות גז), ואף לסינון ויסקי מסוג טנסי.

פחם עץ הוא חומר שמכינים מעץ. זה שונה מפחם אבן. מייצרים אותו על ידי חימום עץ בחום בלי חמצן. זה נקרא פירוליזה, פירוק של העץ בחום בלי חמצן. החום גבוה מאוד, בערך 800, 900 מעלות.

הפחם שחור ומלא חורים קטנים. החורים הקטנים נותנים לו שטח פנים גדול.

פעם השתמשו בפחם לחימום. היום משתמשים בו פחות כי היערות התמעטו.

עכשיו משתמשים בעיקר לצלייה במנגל ולעישון בנרגילה. בזמן הבעירה קוראים לו גחלים. אחרי השריפה נשאר רמץ או אפר.

בעבר הייתה תעשייה של פחמי עץ בארץ ישראל. השם אום אל-פחם קשור לכך. משתמשים בו גם בציפוי גבינות, בעפרונות ובסינון מים ואוויר.