פטגוניה

פטגוניה היא חבל ארץ גדול בדרום אמריקה, בשטח של כמיליון קמ"ר. היא מתחלקת בין ארגנטינה (כ־787 אלף קמ"ר) וצ'ילה (כ־256 אלף קמ"ר), ומתגוררים בה בכ־2 מיליון תושבים, בעיקר בארגנטינה.

מקור השם בפטגונים (Patagón), שפירושו "בעלי כפות רגליים גדולות". פרדיננד מגלן קרא כך לתושבי המקום, שאותם תיאר כגבוהים יותר מהאירופאים של זמנו. יש גם השערה שנגרם מהשם של מפלצת מיתולוגית שקיימת באגדות אירופה.

פטגוניה משתרעת בין האוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי. בדרום היא מוגדרת על ידי מצר מגלן. הגבול הצפוני פחות יחיד-משמעי: בארגנטינה נהר קולורדו נחשב לעתים כגבול, בעוד שבצ'ילה קיימת הגדרה דרומית יותר.

אזור נרחב בפטגוניה הוא מדבר פטגוניה, דהיינו שטחים יבשים ומיוערים דלילים.

המזרח הפטגוני (בארגנטינה) יבש ומישורי, עם שיחים נמוכים. הוא נמצא בצל הגשם, ולכן יורד בו מעט משקעים.

האנדים הפטגוניים שונים מאוד: יש בהם יערות עד, הרים מושלגים, אגמים וקרחונים. בקרבת הים נוצרים פיורדים, והאזורים המערביים הם גשומים מאוד, בכמה מקומות כמות המשקעים השנתית יכולה להגיע עד כ־7,000 מ"מ.

אחד הקרחונים המפורסמים הוא קרחון פריטו מורנו. בין הפסגות הגבוהות ניתן למנות את דומוז'ו (4,702 מ') והר הגעש לנין (3,748 מ').

בשתיהן, בצ'ילה ובארגנטינה, הוקמו שמורות טבע ופארקים לאומיים כדי לשמור על הנוף ועל החי.

בפטגוניה חיים מינים מיוחדים כמו גואנקו (יונק קרוב לאיל), פומה, שועלים, ננדו (עוף גדול דמוּה לאמנון), ופלמינגו. לאורך החוף יש פינגוויני מגלן, אריות ופילי ים, וליד חופים נצפים גם לווייתנאים. חצי האי ואלדס הוא אתר חשוב לצפייה בחיות אלה.

בפטגוניה נמצאו מאובנים של דינוזאורים רבים. בין החשובים: ההררזאורוס והגיגאנוטוזאורוס. כאן גם נמצאו זאורופודים ענקיים, כמו הארגנטינוזאורוס והפטגוטיטאן, אולי מהגדולים שהלכו על פני כדור הארץ.

יש סימנים להתיישבות אנושית בפטגוניה כבר לפני כ־12,000 שנה. בין הקבוצות העתיקות היו בני הטוולצ'ה, שעסקו בציד, ובני המפוצ'ה, שהביאו חקלאות.

האחרון שהפליג לאורך החוף והעניק לשם פטגוניה היה פרדיננד מגלן ב־1520. מאמצעי ימי ויישובים אירופאים ראשוניים ניסו להקימם במאות ה־16, 18, אך חלקם ננטשו. רק במחצית השנייה של המאה ה־19 החלו ארגנטינה וצ'ילה להטיל שליטה על האזור. ב־1881 נקבע הגבול בין המדינות ברכס האנדים.

כיום פטגוניה מיושבת בדלילות: צפיפות האוכלוסייה כ־1.9 תושבים לקמ"ר (2.2 בארגנטינה ו־1.0 בצ'ילה).

כלכלת פטגוניה מבוססת על כרייה וחקלאות. גילוי נפט ליד קומודורו ריוודוויה ב־1907 האיץ את הפיתוח הכלכלי. גידול הכבשים היה ענף מרכזי מאז סוף המאה ה־19; בחלקה הארגנטינאי יש כ־7.5 מיליון כבשים, כמחצית ממספר הכבשים בארגנטינה.

מאוחר יותר התפתחה תיירות. אתרים מבוקשים הם קרחון פריטו מורנו, חצי האי ואלדס, טורס דל פאינה, בארילוצ'ה ואזור האגמים, וגם דרכים לארץ האש ולאנטארקטיקה מושכות מבקרים.

פטגוניה היא איזור גדול בדרום אמריקה. היא משתרעת על כחצי מיליון קמ"ר בכל מדינה, בארגנטינה ובצ'ילה, ובסה"כ כוונה מיליון קמ"ר. גרים שם בערך שני מיליון אנשים.

השם פטגוניה הגיע מהמילה פטגון, שפירושה "כף רגל גדולה". מגלן, האדון שהגיע לשם לפני שנים רבות, קרא כך לתושבים המקומיים.

פטגוניה נמצאת בין האוקיינוסים פאסיפי ואטלנטי. בדרום היא גובלת במצר מגלן. בחלק גדול יש מדבר יבש.

מזרח פטגוניה הוא מישורים יבשים עם שיחים. מערב פטגוניה הוא הרים גבוהים (האנדים), עם יערות, אגמים וקרחונים. קרחון מפורסם שם נקרא פריטו מורנו.

חלק מההרים גבוהים מאוד. ליד הים יש פיורדים, מפרצונים עמוקים.

בפטגוניה יש חיות כמו גואנקו (חיה דמויית אייל קטן), פומות, ננדו (עוף גדול), ופינגווינים. בים שוחים לווייתנאים ופילי ים. חצי האי ואלדס טוב לצפייה בחיות.

פעם חיו שם דינוזאורים ענקיים. מצאו עצמות של דינוזאורים ענקיים מאוד, כמו הארגנטינוזאורוס.

אנשים חיו בפטגוניה כבר לפני אלפי שנים. מגלן הגיע לשם ב־1520. במאה ה־19 ארגנטינה וצ'ילה קבעו גבולות והחלו לשלוט באזור.

הכלכלה מבוססת על כרייה וחקלאות. נמצאו נפט ליד קומודורו ריוודוויה ב־1907. בגידול כבשים יש מיליוני כבשים, במיוחד בארגנטינה. תיירים מבקרים בשביל לראות קרחונים וחיות וללכת בהרים.