פייטרו לוקטלי

פייטרו אנטוניו לוקטלי (1695, 1764) נולד בברגמו שבאיטליה והפגין כישרון רב כנער בנגינת כינור. הוא למד ברומא אצל ארכאנג'לו קורלי, ונקלט באמסטרדם ב-1729, שם חי עד למותו.

היה וירטואוז בכינור, כנר בעל מיומנות טכנית יוצאת דופן. מסופר כי כמעט מעולם לא חיבר צליל שגוי; ישנה אנקדוטה על זיזר של אצבע שהחליק ונתקע בגשר הכינור, האירוע היחיד שצוין כשגיאה. החידושים הטכניים שלו עוררו גם ביקורת על איכות הצליל, ובני דורו השוו אותו בחומרה לכנרים אחרים. עם זאת, הטכניקה שלו נשארת אתגר לביצוע עד היום.

יצירתו המרכזית היא "אמנות הכינור", אופוס 3, קובץ של 12 קונצ'רטי לכלי עם 24 קפריצ'ים (קטעים קצרים וטכניים שמאתגרים את הנגן). קפריצ'ים אלה שימשו בקביעות כקדנצות, קטעי סולו ארוכים בתוך קונצ'רטו, אך כיום מנגנים רבים את הקפריצ'ים כחלק נפרד.

לוקטלי חיבר גם סונאטות לכינור ולבאסו קונטינואו (ליווי בסגנון ברארוק, בדרך כלל כלי בס ותזמורת צליל ראשית), חיבורים לטבעות (טריו סונאטות) וקונצ'רטי גרוסי (קונצרטים לצוות נגנים גדול יותר). בחלק מעבודותיו ניכרת השפעה ברורה של קורלי בראשית הדרך, ואילו היצירות המאוחרות קרובות יותר לסגנון של ויוולדי. ביצירותיו המוקדמות בולט הקונטרפונקט, שיטה של כתיבת קווים מוזיקליים עצמאיים, שהביא עמה חיות חדשה לקונצ'רטי שלו. בהמשך ניכרת נטייה לקונצ'רטו סולו, חיזוק תפקיד הסולן.

בסונאטות אופוס 6 ו-8 הגיע לוקטלי לשיא המיזוג בין כישרונו הווירטואוזי ככנר לבין יכולותיו המלחינות, והציג מגמות מתקדמות של תקופתו, לרבות נטייה ל"סגנון הגאלאנט", סגנון מוזיקלי שמדגיש מלודיות פשוטות ומעודנות.

לוקטלי מוכר גם בזכות אזכור ספרותי פופולרי: פתיחת הרומן הראשון של פטריק אובראיין מזכירה רביעייה בדו מז'ור של לוקטלי, אך בספרות ההיסטורית לא נמצאו רביעיות כאלו. המנגינה ששומעים בסרט "אדון ומפקד" הייתה למעשה חמישייה בדו מז'ור של לואיג'י בוקריני, ולא יצירה של לוקטלי.

פייטרו אנטוניו לוקטלי נולד ב-1695 בעיר ברגמו באיטליה. הוא למד כינור אצל המורה המפורסם קורלי. ב-1729 עבר לאמסטרדם ומאוחר יותר נפטר שם ב-1764.

לוקטלי היה כנר מצוין. כנר זה אומר מישהו שמנגן בכינור. הוא כמעט לא טעה בנגינה. פעם אחת האצבע שלו החלקה ונעצרה על הגשר של הכינור.

היצירה המפורסמת שלו נקראת "אמנות הכינור", אופוס 3. זו סדרה של 12 קונצ'רטים שכוללת 24 קפריצ'ים. קפריצ'י הם קטעים קצרים וקשים שמציגים תרגילים לטכניקה.

הוא כתב גם סונאטות וקונצ'רטים. בסגנון שלו רואים השפעות ממורים מוקדמים כמו קורלי, ואחר כך דמיון לוויולדי. חלק מהיצירות שלו עדיין מאתגרות לנגנים גם היום.

בספרים מפורסמים מוזכרת לעיתים יצירה של לוקטלי שלא קיימת באמת. בסרט "אדון ומפקד" השתמשו ביצירה של מלחין אחר בשם בוקריני, לא של לוקטלי.