פיליפ השני, מלך צרפת

פיליפ השני אוגוסט (21 באוגוסט 1165, 14 ביולי 1223) היה מלך צרפת משושלת הקאפטינגים בשנים 1180, 1223. בולטים בתקופתו חיזוק מעמד הכתר, הרחבת השליטה הטריטוריאלית של ממלכתו ופיתוח פריז.

פיליפ חיזק את מעמד המלוכה בתוך המערכת הפאודלית (מערכת של שלטון מבוסס יחסי חסות בין אדונים לווסאלים). ב-1181 החליף באופן רשמי את התואר "מלך הפרנקים" בתואר "מלך צרפת". הוא גם חיזק את פריז: ריצף דרכים והקיף חלקים מהעיר בחומה.
בתחום הצבאי נרשמו הישגים משמעותיים, כגון כיבוש עכו במהלך מסע הצלב השלישי וניצחון בקרב בובין (Bouvines). בתחילת שלטונו של פיליפ היו שטחים רבים בצרפת תחת שליטת המלך האנגלי. פיליפ הצליח להקטין את השליטה האנגלית בצפון ובמערב הארץ ולשייך שטחים רבים לכתר הצרפתי.
בנוסף הוא שיפר את המינהל המלכותי באמצעות מינוי של פקידים מלכותיים (Baillis). פקידים אלה טיפלו במשפט ובמנהל הכספים ובכך אפשרו למלך לנהל שטחים גדולים יותר.

בשנת 1180 נשא פיליפ את איזבל דה-אנו, וקיבל באמצעות הנישואין שליטה על האזור ארטואה. בשנים הראשונות לשלטונו ניסה לפגוע בכוחו של הנרי השני, מלך אנגליה, באמצעות תמיכה בסכסוכים בתוך משפחתו ובפירוק הירושה שלו.

ב-1190 יצא פיליפ למסע הצלב השלישי (מסע צבאי נוצרי שמטרתו הייתה כיבוש או הגנה על מקומות קדושים). לצד ריצ'רד לב הארי הוא הגיע למזרח. מסע הצלב נדחה בגלל מות הקיסר פרידריך ברברוסה וכשלים בשיתוף הפעולה בין המנהיגים. פיליפ הגיע לעכו באפריל 1191. ריצ'רד איחר במכוון, מה שאילץ את פיליפ להמתין ולבסוף להוביל את כיבוש העיר. לאחר כיבוש עכו חזר פיליפ לצרפת מסיבות שונות: מחלתו, בעיות בירושה של קרובי משפחה ויחסים מתוחים עם ריצ'רד. בזמן חזרתו כבש פיליפ חלק מנחלות ריצ'רד בנורמנדיה; ריצ'רד דרש להחזירן כששב להשתחרר ב-1194.

מות ריצ'רד ב-1199 ועליית ג'ון לשלטון נתנו לפיליפ הזדמנויות נוספות. הוא ניצל את חוסר הפופולריות של ג'ון בקרב הווסאלים כדי להרחיב את השפעתו. הסכסוכי פיאודליים (סכסוכים על זכויות אדמות בין אדון לווסאל) נתנו לפיליפ עילה לכבוש שטחים באנגליה-צרפתית. בין 1202 ל-1206 הוציא פיליפ מידי האנגלים אזורים מרכזיים כמו נורמנדיה, אנז'ו ואחרים. בשנת 1204 כבש את נורמנדיה כמעט ללא קרב משמעותי.

פיליפ התעמת עם האפיפיור בעיקר בגלל ענייני נישואים. לאחר מות אשתו הראשונה נישא פיליפ בשנית לאינגבורג, אך ביקש לבטל נישואים אלה בטענה לקרבה משפחתית. הכנסייה ברומא התערבה, ובשנים הבאות נוצרו משברים, כולל הטלת אינטרדיקט (חרם דתי) על שטחים תחת שליטתו. בשנת 1198 הוא ספג פסיקה שפגעה בעמדתו, וב-1200 נעשה משא ומתן שגרר ויתורים הדדיים. פיליפ דווקא עודד את האוניברסיטה של פריז ופעל כך שהכנסייה לא תתערב יתר על המידה בענייני הממלכה.

בנוסף היו חילוקי דעות סביב דיכוי המינות הקתרית (הקטריזם, תנועת דת חלופית שנחשבה כמינות). אינוקנטיוס השלישי דרש פעולה קשה נגד המינות וניסה לגייס צבאות לצלב שלהם. פיליפ נמנע מלהיות מעורב ישירות, אך שלח בסופו של דבר את בנו לואי למעורבות מסוימת, בעיקר מטעמים פוליטיים ולא מתוך מוטיבציה דתית טהורה.

ב-1214 נאבקה ברית של מלכים ואצילים נגד פיליפ, כולל ג'ון מאנגליה ואוטו הרביעי קיסר האימפריה. הקרב המרכזי התקיים בכפר בובין. למרות נחיתות מספרית, צבאו של פיליפ ניצח בזמן שהמלך אף נפול מעל סוסו. ניצחון זה פירק את הברית והבטיח לפיליפ החזרת שטחים נוספים מצפון לנהר לואר.

פיליפ נהג בעוינות כלפי יהודים. ב-1182 גירש את היהודים מממלכתו והחרים את ממונם. רק ב-1198 הורשו היהודים לשוב, אך תחת מגבלות, כמו קביעת שיעורי ריבית מסוימים. צעדים אלה עוררו ביקורת מצד האפיפיור.

מקורות תיארו את פיליפ כנאה ונוח חיים. הוא נהנה מיין וטוב חיים. לצד נדיבות כלפי מקורביו, היה קמצן כלפי אויביו. הוא נחשב זהיר, עקשן ובעל כשרון פוליטי. הוא הגן על מעמדה של הכנסייה, אך לא אפשר לאפיפיור להתערב יתר על המידה בענייני המדינה. פיליפ נטה לנהל פסקי דין במהירות ובדייקנות, והעדיף לגייס אנשים צנועים לשירותו.

פיליפ מת ב-14 ביולי 1223 ונקבר בבזיליקת סן-דני. שלטונו היווה נקודת מפנה בגיבושה הטריטוריאלי של צרפת ובהעצמת מעמד הכתר המלכותי.

פיליפ השני אוגוסט (1165, 1223) היה מלך צרפת. הוא שלט מ-1180 עד מותו. הוא חיזק את כוח המלך ובנה את פריז.

פיליפ הקיף חלק מפריז בחומה ושיפר דרכים. הוא קידם את המנהלים המלכותיים כדי לשמור על השטחים.

ב-1190 יצא פיליפ לארץ הקודש (מסע צבאי של נוצרים). הוא כבש את העיר עכו, ואז חזר לצרפת בגלל מחלה ובעיות משפחתיות.

פיליפ נלחם באנגליה ושילט בחלקים גדולים שהיו בשליטה אנגלית. ב-1204 הוא כבש את נורמנדיה.

ב-1214 ניצח פיליפ קרב חשוב שנקרא בובין. ניצחון זה חיזק את מעמדו ושלח את המתקוממים לפשרות.

פיליפ גירש יהודים בשנת 1182. אחרי שנים הוא אפשר להם לחזור, אך עם הגבלות. זה היה צעד קשה עבורם.

פיליפ אהב אוכל וטוב חיים. אומרים שהיה נחמד לחבריו וקשה עם אויביו. הוא היה חכם בזהירות ובתכנון.

פיליפ מת ב-14 ביולי 1223. הוא נקבר בבזיליקת סן-דני ליד פריז.