פיק"א

בשנות ה-20 צולמו תמונה ומימין לשמאל: יואל (ז'ול) רוזנהק, מנכ"ל; שמואל גולדמן, מהנדס; צבי הנרי פרנק, דירקטור; משה גינזבורג, גזבר כללי; ועמרם חזנוב, אגרונום.

פיק"א (ביידיש: פאלעסטינע יידישע קאלאניזאציע אסאסיאציע; בתרגום: החברה להתיישבות יהודית בארץ-ישראל) הוקמה על ידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד בשנת 1924. מטרתה הייתה לנהל את מפעל ההתיישבות שהברון מימן בארץ. החברה איפשרה לרכז בניהול אחד את המושבות והאדמות שרכש הברון, והמשיכה בפועל את עבודתה של יק"א, הגוף שקדם לפיק"א.

המעורבות של הברון ברעיונות ההתיישבות החלה כבר בשנות ה-80 של המאה ה-19. מ-1882 עזר למושבות שנקלעו לקשיים, וב-1883 הקים מנהלת בראשות אליהו שייד שסיפקה סיוע שוטף למושבות מרכזיות כמו ראשון לציון וזכרון יעקב. הוא יסד גם יישובים נוספים כגון בת שלמה ומטולה, ושיפר ענפי כלכלה, ביניהם תעשיית היין.

הסיוע של הברון היה גדול אך קשוח: הוא דרש ציות כללי, מה שיצר תלות של המתיישבים במנהל שלו ולעיתים גם חיכוכים עם האיכרים. לקראת סוף תקופת החסות הופחתה שליטתו והמתיישבים קיבלו חלק גדול יותר בניהול היומיומי, אך עדיין נשענו על תמיכה כספית.

ב-1 בינואר 1900 העביר הברון חלק מניהול המושבות ליק"א. לאחר מלחמת העולם הראשונה ובכניעת האזור לבריטים, חזר הברון להגדיל את פעילותו בארץ וביקש גוף נפרד לניהול ענייני הארץ. לאחר שינויים במבנה ובחוזים עם יק"א הוקמה פיק"א ב-1924. לידי פיק"א הועברו נכסי הוועדה הארצישראלית של יק"א וניהול מושבות כמו משמר הירדן, חדרה ונס ציונה, עם כ-350,000 דונם אדמה.

פיק"א לא רק רכשה קרקעות. היא יישבה יישובים חדשים (למשל משמר השלושה, מעיין צבי ובית קשת), ייבשה ביצות, כלומר הורידה מים מאזורים בוציים כדי להכשיר קרקע חקלאית, והקימה פרויקטים תשתיתיים: תחנת כוח בנהריים, מפעל המלט "נשר" ומפעל המלח בעתלית. החברה גם נטעה יערות: בתקופת המנדט נטעה פיק"א כ-12,000 דונם מתוך כ-80,000 דונם יערות שננטעו באותה תקופה.

עם קום מדינת ישראל העבירה פיק"א את רוב נכסיה למוסדות מקומיים ולמדינה. ב-1957 פורקה החברה ויתר נכסיה עברו לבעלות המדינה. במקומה הקימה משפחת רוטשילד את קרן אדמונד דה רוטשילד. בניין המשרדים הראשי של פיק"א בחיפה, בשדרות הנשיא 144 (בית הכט), הוכרז לשימור.

בשנות ה-20 יש תמונה של אנשי פיק"א.

פיק"א הוקמה ב-1924 על ידי הברון אדמונד דה רוטשילד. השם אומר שזה ארגון להתיישבות יהודית בארץ-ישראל. פירושו שגם הוא ניהל את המושבות והאדמות שקנה הברון.

הברון כבר תמך במושבות מאז 1882. ב-1883 הוא הקים מנהלת שעזרה למושבות כמו ראשון לציון וזכרון יעקב. הוא עזר גם להקים יישובים חדשים. לפעמים הקשחת הנהלתו גרמה למתחים עם האיכרים.

בשנים אחרי מלחמת העולם הראשונה הברון רצה גוף שמטפל רק בארץ. ב-1924 הוקמה פיק"א וקיבלה אדמות ונכסים רבים, כמעט 350,000 דונם בחלק מהמקומות.
פיק"א בנתה יישובים, ייבשה ביצות (הורידה מים מהביצות), והקימה מפעלים חשובים. היא נטעה גם יערות, כ-12,000 דונם בזמן המנדט.

כשהוקמה מדינת ישראל העבירה פיק"א את מרבית הנכסים למדינה. ב-1957 החברה פורקה. משפחת רוטשילד הקימה קרן בשם קרן אדמונד דה רוטשילד. בניין המשרדים שלה בחיפה הוכרז לשימור.