פירוקסן

פּירוקסן (Pyroxene) הוא קבוצה חשובה של מינרלים סיליקטיים, מינרלים שעיקרם סיליקון וחמצן. הם בוני סלעים נפוצים בסלעים מגמטיים (סלעים שנוצרו קירור של מאגמה) ובסלעים מותמרים. נפוצים במיוחד בבזלת ובגברו.

השם פירוקסן מקורו במילים היווניות "פירו" (אש) ו"קסנוס" (זר). פעם חשבו שהוא זיהום בזכוכית הגעשית, אבל כיום יודעים שהגבישים נוצרו בטמפרטורות גבוהות לפני ההתפרצות, ולכן נראים כגופים זרים בזכוכית.

הפירוקסנים הם אינוסיליקטים, סיליקה מסודרת בשרשראות בודדות של טטרהדרונים (מבנים של סיליקון וחמצן). הם מתגבשים במערכות סימטריה מונוקלינית או אורתורומבית.
מבנה השרשראות גורם לפצילות אופיינית: הם נשברים לאורך משטחים שניצבים זה לזה בכ־90 מעלות. פצילות זו עוזרת להבדיל בינם לבין אמפיבולים (קבוצה דומה). פירוקסנים נוטים להיווצר בתנאים עם מעט מים.

הנוסחה הכללית היא XY(Si,Al)2O6. X הוא בדרך כלל יון גדול כמו מגנזיום או סידן. Y הוא יון קטן יותר, בדרך כלל מגנזיום או ברזל. אלומיניום (Al) יכול להיכנס למבנה במקום סיליקה, אבל זה נדיר בפירוקסנים ביחס לאמפיבולים.

הפירוקסנים מהווים מרכיב חשוב במעטפת העליונה של כדור הארץ לצד האוליבין. בעומק רב יותר הם עוברים שינוי למבנה צפוף יותר, דומה למבנה הפרובסקיט (שם למבנה גבישי צפוף). לכן בחלק התחתון של המעטפת החומר שקדם לפירוקסן קיים בצורת פרובסקיטית.

אורתופירוקסן חשוב הוא אנסטטיט (enstatite), שעשוי להיווצר מתגובה בין פורסטיריט (סוג של אוליבין) לבין קוורץ. ריכוזים גדולים שלו מעידים על מגמות מאפיות או אולטרא־מאפיות מהמעטפת. סוג אחר הוא אומפציט (omphacite), המופיע בעיקר בסלעים מותמרים בלחץ גבוה. נוכחותו מצביעה על תהליכים טקטוניים משמעותיים בעבר הגיאולוגי.

פּירוקסן הוא קבוצה של מינרלים. מינרלים אלה עשויים מסיליקון וחמצן. הם בונים הרבה סלעים געשיים.

השם פירוקסן בא מ"פירו" שמשמעותה אש, ו"קסנוס" שמשמעותו זר.
פעם חשבו שהוא זיהום בזכוכית הגעשית. היום יודעים שהוא נוצר לפני שהלבנה התפרצה.

הפירוקסנים בנויים משרשרת של יחידות סיליקה. (סיליקה = סיליקון+חמצן.)
הם נשברים לפי חלוקות שטוחות שמסתדרות כמעט בזווית של 90 מעלות. זה עוזר לזהות אותם.
הם נוצרים כאשר אין הרבה מים בסלע.

הם חלק גדול מהמעטפת העליונה של כדור הארץ. המעטפת היא השכבה מתחת לקרום. בעומק רב יותר הם משתנים לצורה צפופה שנקראת פרובסקיט־סוג.

אנסטטיט הוא סוג חשוב. הוא נוצר מתרכובות של אוליבין וקוורץ. כמויות גדולות שלו מורות על מאגמה מהמעטפת. אומפציט מופיע בסלעים שהותמרו תחת לחץ גבוה. זה מראה על תנועות טקטוניות גדולות בעבר.