פכירת אצבעות

פכירת אצבעות, המוכרת בסלנג כ"קנאקים" (מגרמנית: Knack) או "קליקים", היא מחוות גוף שבה מכופפים, מותחים או מניעים פרקי אצבעות או מפרקים אחרים כך שינשמע צליל חד. אנשים מפרקים לעתים את האצבעות לתנוחות לא רגילות, כמו משיכה לאחור או הזזת האצבע אל גב היד.

בסרטים יש שימוש דמותי בפכירת אצבעות כדי להראות איום או קשיחות. המוטיב הזה הופיע גם כפרודיה בסרטים מצוירים.

המנגנון הפיזי של הפכירה אינו ברור במדויק. קיימות כמה סברות מדעיות לגבי מה גורם לצליל, אבל אין הסכמה סופית.

פכירת אצבעות בודדת בדרך כלל לא מזיקה. אין מספיק מחקרים ארוכי‑טווח על פכירה חוזרת. במחקר של Castellanos ו‑Axelrod שנבדקו בו 300 חולי דלקת מפרקים (דלקת במפרק), לא נמצא קשר סיבתי מוכח בין פכירת האצבעות לדלקת.

רבים המדווחים על תחושת שחרור ותנועה טובה יותר אחרי פכירת האצבעות. בעת הפכירה נרגעים גם אברוני הגיד על שם גולג'י (קצות עצבים קטנים שמודדים תנועה) והשרירים סביב המפרק. יש טענות כי הפכירה עלולה לגרום לרעידות באצבעות בזקנה, אך אין מחקרים ברורים שתומכים בכך. אם הפכירה כואבת, היא עלולה לגרום לנזק; אם אינה כואבת, הנזק לא ברור.

פכירת אצבעות נקראת גם "קנאקים" או "קליקים". זו תנועה שמבצעים בידיים. מזיזים או מושכים את האצבעות עד שמושמע צליל חד.

בסרטים משתמשים בזה כדי להראות דמות קשוחה. בפעמים רבות גם מצחיקים את זה בסרטים מצוירים.

לא יודעים בדיוק איך נוצר הצליל. יש רעיונות שונים של מדענים.

פכירת אצבע אחת לא תגרום לרוב לפגיעה. רופאים בדקו 300 אנשים חולי דלקת מפרקים (דלקת במפרק) ולא מצאו קשר ישיר.

אנשים רבים מרגישים הקלה ותנועה טובה יותר אחרי הפכירה. אברוני גולג'י הם חיישנים קטנים בגידים. הם עוזרים להרגיש תנועה, והם נרגעים לפעמים אחרי פכירת האצבע. יש שמזהירים מפני רעידות ביד כשלזקינים, אבל זה לא הוכח. אם הפכירה כואבת, היא עלולה להזיק.