פל קל הומצאה על ידי המהנדס אלי רון בסוף שנות ה-70. השיטה נועדה ליצור תקרות בטון קלות, מהירות וזולות יותר מהתקרות הצלעות הרגילות. חלק מהיישומים שלה היו לא תקניים ומסוכנים, והיתה מעורבת בקריסת רצפה באסון ורסאי. בעקבות זאת השימוש בשיטה נאסר בחלק מהמקומות והמבנים תוקנו.
הרעיון המרכזי הוא להניח ארגזי פח גלי בתוך הבטון במקום חלק מזיון הפלדה. פח גלי = פח מתכת עם צורת גל. זיון = מוטות פלדה שמחזקים את הבטון. הארגזים מונחים עם הפתח כלפי מטה, וביניהם משאירים רווחים. מעליהם ושכבתית מעליהם שופכים את הבטון. כך מתקבלים חתכי בטון בצורת T או I, והפח הגלי משמש גם כתבנית (טפסות) וגם כעזרה לזיון בתנאי משיכה.
היו מספר גרסאות של השיטה: גרסאות שבהן יש חישוקים (חישוקי פלדה = אלמנטים שמונעים גזירה) והן תקניות; וגרסאות שבהן חישוקים חסרים או אינם תקניים. אלה הלא תקניות מסוכנות.
תהליך הבנייה כולל יציקה ראשונית של שכבת בטון דקה שאין לה תפקיד קונסטרוקטיבי חזק. על הבטון הרך שמכניסים אליו ארגזי פח בצורה של ח. מעל הכל שופכים את שאר הבטון.
- חוסר זיון לגזירה: פח הגלי לא נשא מאמצי גזירה כמו חישוקי פלדה מתוכננים.
- קרום הבטון התחתון דק, וכשמורידים לתוכו את הארגזים הוא נפגע.
- איכות הפח הגלי היתה לעתים ירודה לעומת פלדה תקנית.
- חללי אוויר בתוך התקרה עלולים לאסוף מים ולגרום לקורוזיה (חימצון ודהייה של הפלדה).
- יציקה בשלבים יוצרת מפגש קשה בין שתי היציקות, שהוא נקודת תורפה.
- תקרות אלה מקשות על גילוי מוקדם של סדקים וקורוזיה.
ב-2001 קרסה רצפה מסוג פל קל באולם החתונות "ורסאי" בירושלים. בקריסה נהרגו 23 אורחים. בחקירה עלו כמה סיבות: בנייה לא תקנית של התקרה, הסרת קיר מתחת לתקרה שעד אז מנע שקיעה, ושקיעה שהחלה להידרש מספר שבועות לפני האירוע אבל לא טופלה כראוי. בערב החגיגה נוספו משקל ופעילות של אנשים שרקדו, והרצפה קרסה בפתאומיות.
לאחר האירוע הוגשו כתבי אישום. בעלי האולם הורשעו ונגזרו שנות מאסר. גם אלי רון ושלושה מהנדסים הורשעו ועונשיהם כללו מאסרים.
מבנה פל קל לא בטיחותי נאסר לשימוש או מוסר. אפשר לבצע בדיקת בטיחות כדי לאפשר שימוש מחדש. בדיקה תקופתית הנדסית יכולה להפוך מבנה כזה לבטוח כמו מבנים רגילים. היום רוב הרשויות המקומיות דורשות בדיקות שנתיות, אך יש מהנדסים הסבורים שבדיקה חד־פעמית מספיקה.
לאחר ורסאי נבדקו מבנים רבים שנבנו בשיטה. חלקם נסגרו עד לתיקון, ותיקונים אלה עלו לעתים מיליוני שקלים.
פל קל הומצאה בסוף שנות ה-70 על ידי המהנדס אלי רון. זו שיטה לבנות תקרות בטון שהיא קלה וזולה יותר.
בשיטה מניחים תיבות פח גלי בתוך הבטון. פח גלי = תיבה מתכתית עם צורה גלית. התיבות האלה מחליפות חלק ממוטות הפלדה שמחזקים את הבטון.
שמים את התיבות עם הפתח כלפי מטה. שופכים בטון מעליהן. כך מקבלים תקרה דקה אך כבדה מספיק.
אם אין חישוקים מתכתיים טובים, התקרה עלולה להיות חלשה. חישוקים = חוטי פלדה שמחזיקים את הבטון.
השכבה התחתונה של הבטון דקה מדי ולעתים נפגעת כשמכניסים את התיבות. מים יכולים להצטבר בחללים ולגרום לחלודה. כששופכים בטון בשתי פעמים עלול להיווצר מקום חלש בין היציקות.
ב-2001 קרסה רצפה באולם החתונות ורסאי בירושלים. 23 אנשים נהרגו. לפני הקריסה ראו שהרצפה שוקעת, ובוררו פתרונות שלא הצליחו. בערב החתונה היו הרבה אנשים על הרצפה והיא קרסה.
לאחר מכן פתחו חקירות, ובעלי האולם ומהנדסים הועמדו לדין.
לאחר האסון בדקו המון מבנים כאלה. השיטה נאסרה בחלק מהמקומות. אפשר לעשות בדיקת בטיחות מיוחדת כדי לבדוק ולתקן מבנה.
חלק מהבניינים שנבנו כך נסגרו עד שיתקנו אותם. התיקונים עלולים להיות יקרים.
תגובות גולשים