פלאשט

פלאשט (מצרפתית: Flechette, "חץ קטן") הוא פגז טנק נ"א (נגד אדם) שמכיל חימוש רסס של אלפי חיצי מתכת. הפגז פותח לשימוש בטנקי פטון במלחמת וייטנאם כדי לפגוע בכוחות לוחמים בשטחים פתוחים.

הפגז המקורי מכיל כ-5,000 חיצי פלדה, אורך כל חץ כ-3.75 ס"מ. צוות הטנק מכוונן מנגנון השהיה, שזהו טיימר שגורם לפיצוץ במרחק שנקבע לפני המטרה, בדרך כלל כ-30 מטר. בצה"ל נעשה גם שימוש במערכת אוטומטית המקבלת נתונים ממערכת בקרת האש של הטנק. בשלב הסופי מופצת אבקה צהובה שמסמנת את מיקום הפגיעה, ושבריר שנייה לאחר מכן הפגז מתפוצץ ומפזר את החיצים. יש עוד אופציה שנקראת "פעולה מיידית", אז החיצים נפזרים מיד ביציאה מהקנה, לטווחים קצרים.

הפלאשט הגיע לצה"ל במלחמת יום הכיפורים במסגרת הרכבת אווירית אמריקאית. צה"ל השתמש בו במלחמת לבנון הראשונה ובשהות מאוחרת בלבנון, וכן ברצועת עזה בתקופת האינתיפאדה השנייה. מאוחר יותר הופסק השימוש והוחלף בפגזי רקפת מתוצרת תע"ש, בעקבות ביקורת ציבורית. כשהפגז הותאם לישראל, שונו בו פרטים: בגרסה הישראלית יש ארבע קומות שבתוכן מפוזרים כ־7,000 חיצים. הפגז מסוחרר ביציאה מהקנה ומתפרק כך שהחיצים מסודרים ב־V בזמן המעוף, כשהחלק החד מופנה לכיוון האנשים שאליהם כוון הירי.

ארגוני זכויות אדם מתנגדים לשימוש בפלאשט וטוענים שהוא גורם נזק וסבל מיותרים. השימוש לא נאסר על ידי האמנה הבינלאומית להגבלת שימוש באמצעי לחימה קונבנציונליים, שעליה חתומה ישראל. ב-27 באפריל 2003 הגיש ארגון רופאים לזכויות אדם עתירה לבג"ץ נגד השימוש; העתירה נדחתה. בית המשפט קבע שהשימוש בפגז אינו אסור על פי דיני המלחמה.

פלאשט (Flechette) פירושו "חץ קטן". זהו פגז טנק שמכיל אלפי חיצים קטנים. חץ קטן זה הוא חתיכת מתכת דקה.

בפגז היו בהתחלה כ-5,000 חיצים. בגרסה הישראלית יש כ-7,000 חיצים. צוות הטנק מכוון טיימר קטן. הטיימר גורם לפיצוץ כמה מטרים לפני המטרה. כשפיצוץ קורה, החיצים מתפזרים מהפגז.

הפלאשט הגיע לישראל במלחמת יום הכיפורים בעזרת משלוחי אוויר אמריקאיים. צה"ל השתמש בו בלבנון ובחלק מרצועת עזה. אחרי שהייתה ביקורת ציבורית, הופסק השימוש והוחלף בפגזים אחרים.

ארגוני זכויות אדם אמרו שזה גורם פגיעה וסבל מיותרים. ב-2003 הוגשה עתירה לבית המשפט. בית המשפט אמר שהשימוש אינו אסור לפי חוקי המלחמה.