פלגות הלילה המיוחדות

יחידת פלגי הלילה המיוחדות (פל"מ), שנקראה גם פלוגות הא"ש, הייתה יחידה בריטית ללוחמה כנגד המרד הערבי בצפון ארץ ישראל. היחידה הוקמה ביוני 1938 על ידי הקפטן הבריטי אורד צ'ארלס וינגייט, שהיה ציוני ותמך בשיתוף פעולה עם היישוב היהודי.

שמה נגזר מהעובדה שהפעילות התבצעה ב"פלגות", צוותי משימה קטנים. ביישוב הישראלי שונה השם ל"פלוגות הלילה המיוחדות", אף שגודל היחידה המשיך להיות בגדר פלוגת חיל רגלים.

וינגייט פיתח תורת לחימה שונה מזו הבריטית הרגילה. הוא טען שחיילים סדירים יכולים לפעול בלילה ובכוחות קטנים. הוא גם הדגיש ניצול של מודיעין מקומי מהיישוב היהודי, ודרש רמת סודיות גבוהה. עקרונות אלה כללו סיורי לילה, מבצעי הפתעה ופעילות ממוקדת נגד כנופיות.
התיאוריה והניסיון של הפל"מ הועברו מאוחר יותר לארגון ההגנה ולצה"ל.

הפל"מ כללה מפקדה ושלוש יחידות משנה. במפקדה היו וינגייט, קצין קישור מטעם הסוכנות היהודית (לדוגמה יצחק שדה) ועשרה נוטרים. נוטרים הם שוטרים או משמר מקומי, שנגויסו ברובם באופן לא רשמי מתוך אנשי ההגנה.
כל אחת מהמחלקות כללה קבוצה של חיילים בריטים וקבוצה של נוטרים, כשלושים איש בסך הכל. בסך הכל פעלו ביחידה כ-90, 120 לוחמים.

מטרת היחידה הוגדרה כ"חיסול הטרור" בצפון הארץ. בתחילה פעלו המחלקות בכמה קיבוצים ואז רוכזו במזרח עמק יזרעאל. המשימה הרשמית כללה גם אבטחת צינור הנפט כירכוכ־חיפה, שהיה מטרה לחבלות.
פעולות עיקריות היו סיורים ליליים, פשיטות מתוכננות וחיפושים בכפרים שחשדו בהם בסיוע לכנופיות. הפעילות הביאה לירידה בפעילות הכנופיות באזור העמק והגליל התחתון.
על פי ניתוחי פעילות, במהלך חצי השנה הראשונה היו ללוחמי הפל"מ אחוז משמעותי מהאבדות והנשק שנתפס בידי הבריטים ב-1938.
יחד עם זאת, הופיעו תלונות על ברוטליות במהלך המבצעים, ולפעמים גם חיילי היחידה עצמם התלוננו.

וינגייט עזב לאנגליה באוקטובר 1938. סגנו ברידן פיקד עד ינואר 1939, ואז המרכיב הבריטי עזב. מפקדי הצבא הבריטי, ובראשם ברנרד לו מונטגומרי, לא ראו בעין יפה את שילוב הלוחמים היהודים במבצעים התקפיים. הנוטרים שנותרו המשיכו לעסוק במשימות אבטחה, והיחידה פורקה רשמית ביולי 1939.

הפל"מ הייתה היחידה הראשונה שבה נטלו יהודים חלק בפעילות צבאית יזומה בארץ. היא זכתה לתמיכה של מנהיגי היישוב, כמו משה שרת. רבים מהלוחמים הצטרפו אחר כך לפלמ"ח ולצה"ל, וחלקם הגיעו לתפקידים בכירים.

בין השמות הבולטים שהשתתפו בפעילויות היו יצחק שדה, יעקב דורי, יגאל אלון ומשה דיין.

לא רק הלוחמים של היחידה האורגנית פעלו תחת וינגייט. מספר מפקדים ואנשי הגנה נוספים השתתפו במבצעים או פעלו עמו באופן מאורגן.

הפלוגות ספגו ביקורת על שיטות הדיכוי שהשתמשו בהן. הועלו טענות על עונשים קולקטיביים, עינויים וירי חסר הבחנה. דווח על איומים במעין "דצימציה" של כפרים אם דרישות לא מולאו. גם בריטיים ואנשי הנוטרים התלוננו על אכזריות ושיטות ענישה קשות.

יחידת "פלוגות הלילה המיוחדות" פעלה בצפון הארץ ב־1938, 1939. היא הוקמה על ידי הקפטן הבריטי אורד וינגייט.

השם נובע מהעובדה שהעבודות נעשו בקבוצות קטנות שנקראות "פלגות".

וינגייט חשב שחיילים רגילים יכולים לפעול בלילה. הם עשו סיורים והפתעות בלילה. הם השתמשו גם במידע מקומי מהיישוב.

ביחידה היו מפקדה ושלוש יחידות קטנות. במפקדה היו גם נוטרים. נוטרים הם שוטרים מקומיים יהודים, שנקראו גם משמר.
כל יחידה כללה בריטים ונוטרים, ובסך הכל היו כ־90, 120 לוחמים.

היעד של היחידה היה להגן על הצפון ולמנוע פגעים בצינור נפט. הם ערכו סיורים ליליים, חיפושים בכפרים ופעולות פתע נגד כנופיות.
הפעילות פגעה בתנועת הכנופיות והביאה לתפיסת נשק.

וינגייט עזב לאנגליה בסוף 1938. הבריטים פרקו את היחידה רשמית ביולי 1939. אחרי זה נשארו רק נוטרים לטיפול במשימות אבטחה.

זוהי אחת היחידות הראשונות שבהן נטלו יהודים חלק בפעילות צבאית מתוכננת. לוחמים רבים הצטרפו אחר כך לפלמ"ח ולצה"ל.

בין הלוחמים הבולטים היו יצחק שדה ו־משה דיין.

היחידה ספגה ביקורת כי נהגה בצורה קשה כלפי אזרחים. דווח על עונשים וירי שלא תמיד היו מבוקרים. גם חלק מהלוחמים והבריטים הביעו דאגה מהשיטות האלה.