פליקס מנדלסון

יעקב לודוויג פליקס מנדלסון-ברתולדי (3.2.1809, 4.11.1847) היה מלחין, מנצח, פסנתרן ונגן עוגב גרמני. הוא נולד למשפחה יהודית ממעמד גבוה ונכדו של הפילוסוף משה מנדלסון. בגיל שבע הוטבל לנצרות פרוטסטנטית ונשא גם את השם ברתולדי במשפחתו.

כבר בילדותו ניכר כישרונו המוזיקלי. אמו לימדה אותו פסנתר, והוא הופיע לראשונה בקונצרט בגיל תשע. אחותו פאני הייתה גם היא מוזיקאית מוכשרת. ההורים רואים בכישרונו כמתנה, אך התחילו בזהירות בתמיכה בקריירה המקצועית שלו.

למד פסנתר ותאוריה מוקדם. הוא למד קונטרפונקט, כלומר טכניקת הלחנה של כמה קווים מוזיקליים בו‑זמנית, אצל קרל פרידריך צלטר. משפחת המורים והשמלה של ביתו עודדו הערצה למוזיקה של יוהאן סבסטיאן באך.

מנדלסון הלחין מגוון רחב של יצירות: סימפוניות, קונצ'רטי (יצירות לסולן ותזמורת), מוזיקה לפסנתר ועוגב, מוזיקה קאמרית ושתי אורטוריות חשובות (אורטוריה = יצירה גדולה למקהלה ולתזמורת עם תוכן מקראי): "אליהו" ו"פאולוס". היצירות המפורסמות במיוחד כוללות את "חלום ליל קיץ" (שבה נמצא "מארש החתונה"), הסימפוניה האיטלקית, הסימפוניה הסקוטית, "הברידיים" וקונצ'רטו לכינור. סדרת הקטעים לפסנתר "שירים ללא מילים" היא מהמצליחות שלו.

ב־1829 ביצע את ה"מתאוס פסיון" של באך והחזיר את באך לתודעה הציבורית, אחרי תקופה שבה יצירותיו כמעט נשכחו. הצלחתו כמנצח וסולן הביאה אותו לסיורים ברחבי אירופה. באנגליה הוצגו בבכורה יצירות רבות שלו, וביקוריו שם תרמו לקידום הקריירה שלו.

השראה מסעותיו באיטליה ובסקוטלנד הפכה ליצירות מוכרות. למשל "מערת פינגאל" והסימפוניות ה"סקוטית" וה"איטלקית". ב־1833 מונה למנהל תזמורת בדיסלדורף. לאחר מכן שימש כמנצח תזמורת הגוונדהאוס בלייפציג, אחת התזמורות החשובות של זמנו.

ב־1843 יסד בלייפציג את הקונסרבטוריון, בית ספר למוזיקה ולתיאטרון. הקונסרבטוריון התקבל כמקום ששמר על מסורת מוזיקלית ושמרנות סגנונית, בשונה מחלק מהמלחינים הרדיקליים של התקופה.

מנדלסון נודע בכתיבה זורמת ובהיגיון מלודי נעים. יצירותיו נפוצו בקרב הקהל וקלות יחסית להבנה. הוא היה חבר מרובה קשרים עם מלחינים כמו רוברט שומאן, והשפיע על עיצוב הסגנון הרומנטי המוקדם בגרמניה.

כבר בתקופתו הושמץ על רקע מוצאו. ריכרד וגנר התנגד למלחינים בעלי שורשים יהודיים והפחית מערכם. במאה ה־20 הנאצים החרימו את יצירותיו וניסו למחוק את זכרו. הם אף החרימו את האנדרטה שנבנתה לכבודו ב־1900. רק ב־2008 נחנכה אנדרטה משוחזרת ליד כנסיית סנט תומאס.

עומס ההופעות והתפקידים השפיע על בריאותו. אחרי מותה של אחותו פאני הוא דיכא. הוא מת בגיל 38.

ביצירותיו יש שילוב של מלאכת הלחנה קלאסית ורגש רומנטי. בין היצירות המפורסמות שמצוטטות עד היום: "חלום ליל קיץ" (כולל "מארש החתונה"), הסימפוניה האיטלקית, הסקוטית, "הברידיים", האורטוריות "אליהו" ו"פאולוס", וקונצ'רטו לכינור. גם "שירים ללא מילים" הופיעו כפסקולים לפסנתר ונהיו לפופולריים מאוד.

פליקס מנדלסון-ברתולדי נולד ב־1809 ונפטר ב־1847. הוא כתב מוזיקה וניגן בפסנתר ובעוגב. עוגב הוא כלי גדול שנמצא לעיתים בכנסיות.

הוא גדל במשפחה מוזיקלית. אמו לימדה אותו פסנתר. אחותו פאני הייתה גם היא מוזיקאית. כשהיה קטן הוא הוטבל לנצרות.

כבר בגיל צעיר הלחין וכנע בקונצרטים. בגיל 17 חיבר את "הפתיחה לחלום ליל קיץ". ביצירה זו יש קטע שכולנו מכירים בשם "מארש החתונה".

הוא כתב סימפוניות, מוזיקה לתזמורת ולקבוצות קטנות, ויצירות לפסנתר. הוא חיבר גם יצירות גדולות למקהלה ולתזמורת שנקראות אורטוריות. האורטוריה "אליהו" היא אחת מהחשובות שלו. עוד כתיבתו הכוללת את "שירים ללא מילים", קטעים יפים לפסנתר בלי מילים.

=מה עשה בשביל המוזיקה?
בשנת 1829 הוא השיב לתשומת לב את המוזיקה של יוהאן סבסטיאן באך. הוא סייר והופיע ברחבי אירופה. ב־1843 פתח בית ספר למוזיקה בלייפציג.

המוזיקה שלו נעימה וקלה להאזנה. בעשורים שלאחר מכן הראו אנשים חדשים הערכה ליצירותיו. בתקופת הנאצים ניסו למחוק את זכרו ואת אנדרטת הזיכרון שלו. האנדרטה שוחזרה ב־2008.