פנוקריסט הוא גביש גדול ובולט בתוך סלע. השם מקורו ביוונית ופירושו "גביש נראה". בדרך כלל פנוקריסט גדול ממילימטר אחד, וגודלו גדול משמעותית מהגבישים שמקיפים אותו.
מרקם סלע שבו יש פנוקריסטים בתוך מסת אם נקרא פורפירי. מרקם כזה נוצר כשיש שתי תקופות התקררות של המגמה: ראשית התקררות איטית שמתחת לפני השטח שיוצרת את הפנוקריסטים, ואחר כך התקררות מהירה שיוצרת את מסת האם הדקה.
פנוקריסטים נפוצים בסלעי יסוד שונים, למשל גרניט, ריוליט, דיוריט, אנדזיט ובזלת. הם בדרך כלל איווהדרליים, כלומר עם מישורים גבישיים ברורים, מפני שהתגבשו מוקדם בתוך המגמה או התגבשו מחדש אחרי החדירה.
בפלאגיוקלז (סוג של מינרל) מופיעה לעתים חלוקה לאזורים: הליבה של הגביש עשירה יותר בסידן, והשכבות החיצוניות עשירות יותר בנתרן. זה משקף שינוי בהרכב המגמה במהלך ההתגבשות. בדוגמה מיוחדת בשם רפאקיווי, גבישי אורטוקלז מוקפים בקליפות של פלגיוקלז נתרני.
בסלעים געשיים עם מסת אם דקה נוצרות לעיתים זרימות של מגמה, שמסתמנות על ידי גבישים מוארכים ומקבילים. חוקרי סלעים משתמשים בפנוקריסטים גם לשם סוג הסלע. למשל "בזלת פורפירית אוליבינית" מכילה הרבה פנוקריסטים של אוליבין.
כשיש פחות מאחוז פנוקריסטים בסלע מדברים על סלע אפירי (מעט פנוקריסטים). בסלעים מותמרים קיימת תופעה דומה שנקראת פורפירובלסט, שהיא גבישים גדולים בתוך מסת אם מותמרת.
פנוקריסט הוא גביש גדול שנראה בתוך סלע. "פנוקריסט" משמעותו "גביש נראה". בדרך כלל הוא גדול ממילימטר אחד.
כשמגמה מתקררת בשני שלבים נוצרים פנוקריסטים. קודם קר מאד לאט וגדלים הגבישים הגדולים. אחר כך מתקררת מהר ונוצרת סביבם מסת אם דקה.
פנוקריסטים נמצאים בסלעים כמו גרניט ובזלת. לפעמים גבישים של פלגיוקלז (מינרל) מחולקים: בליבה יש יותר סידן (יסוד כימי), ובקליפה יש יותר נתרן (יסוד כימי).
בדוגמה שנקראת רפאקיווי, גבישי פלדספר גדולים מוקפים בשכבות של מינרל אחר. בסלעים געשיים קטנים אפשר לראות גבישים מוארכים שמראים את כיוון הזרימה.
אם יש פחות מאחוז פנוקריסטים קוראים לסלע אפירי, כלומר כמעט בלי פנוקריסטים. בסלעים מותמרים יש תופעה דומה שנקראת פורפירובלסט.