פנטומימה היא הצגה ללא מילים, שבה התנועה היא אמצעי העיקרי להעברת מסר אמנותי.
מקור המילה ביוונית: mimos (מחקיין) ו-pantos (הכול), כלומר אדם שמחקה הכול.
פנטומימה משמשת להבעה עצמית. האמן מראה מחשבות, רגשות ורעיונות בעזרת הגוף בלבד. התנועה יכולה להיות מציאותית (למשל: איש יושב) או מופשטת (למשל: אהבה). היא יכולה להיות סמלית, שימוש במחווה שמייצגת רעיון, או פרוזאית, חיקוי של מעשה יום‑יומי.
הייחוד של פנטומימה הוא בהעברה ברורה של משמעות בלי מילים. לכן היא אמנות אוניברסלית, שמובנת לקהלים בשפות שונות.
הדגמים הפיזיים הראשונים של פנטומימה כללו אשליות פשוטות כמו "הליכה נגד הרוח", "משיכת חבל" ו"קיר". את התרגילים האלו פיתח אטיין דקרו והם שימשו כהכשרה לשליטה בגוף.
בעזרת ז'אן‑לואי בארו, דקרו פיתח את התרגילים הללו לאמנות במה מודרנית. בתקופה מקבילה פרח המרסל מרסו, שאיפשר לפנטומימה להיחשב ולהתפרסם ברחבי העולם. גם ז'אק לקוק השפיע, כשהשתמש במסיכות כדי להדגיש תנועות הגוף.
אשליה פיזית בפנטומימה נשענת על שלושה עקרונות עיקריים:
טכניקת שרירים שבה מדמים כוח על חפץ שאינו קיים. כדי להראות "משיכת חבל" האמן מראה התנגדות לכוח הדמיוני. בתיאור חפץ דמיוני האמן מגיב לגודלו ולמשקלו המדומים.
לא תמיד מציגים פעולה שלמה. האמן מרוכז במרכיבי התנועה החשובים. כך לדוגמה מייצרים תחושת הליכה בלי ללכת באמת, על ידי הדגשת ההטלה והקצב של הצעד.
הדרך שבה מציגים פעולה, המהירות, התדירות ועוצמתה, מעבירה לקהל את מצב הרוח או ההרגשה. תנועות חלקות מעבירות רגש אחר מתנועות קצרות ומהירות.
הגבלת הכלים, בלי מילים, תפאורה או תלבושות, היא יתרון בפנטומימה. הפנטומימאי יוצר חלל ודמויות מתוך כלום. אפשר להראות שינוי בזקנה, לעבור ממדרגות לבריכה, או להציג רהיטים דמיוניים, רק במחווה. הוויתור על עזרים אלה נותן לפנטומימאי כוח יצירתי גדול.
פנטומימה היא הצגה בלי מילים. במקום לדבר, שחקן משתמש בתנועה ובפנים.
המילה באה מיוונית. היא פירושה "אדם שמחקה הכול".
בתיאטרון כזה הגוף מספר סיפור. זה יכול להיות דבר פשוט כמו ישיבה. או רעיון גדול כמו אהבה. לפעמים משתמשים במחווה שמסמלת משהו. לפעמים מחקים מעשה אמיתי.
פנטומימה מובנת בכל העולם, כי אין בה מילים שמחייבות שפה.
לפני עידן המודרני היו רק מעט תרגילים כמו "הליכה נגד הרוח" ו"קיר". אטיין דקרו המציא את התרגילים האלה. מרסל מרסו עשה את הפנטומימה ידועה ברחבי העולם.
אשליה (דבר שנראה אמיתי אבל אינו אמיתי) בבמה נשענת על שלושה רעיונות:
הפנטומימאי מדמה שהוא מושך חבל או דוחף קיר. השרירים שלו מראים את הכוח.
הוא לא צריך לעשות הכל. מספיק להראות את החלקים החשובים של התנועה.
איך נעים, מהר או לאט, חזק או קל, משנה את התחושה.
בלי תפאורה וחפצים, הפנטומימאי יוצר עולם בדמיון. הוא יכול להראות מדרגות או בריכה שנעלמים מיד.
יש במקצוע הזה גם שחקנים מפורסמים בישראל, כמו שייקה אופיר.
תגובות גולשים