פנתאיזם

פנתאיזם (מיוונית: 'פן' - הכל ו-'תאוס' - אלוהים) הוא תפיסה שלפיה האל מצוי בכל. המשמעות היא שהאל והטבע הם שמות שונים לאותה ישות, ולא ישויות נפרדות. בכך הדיעה דוחה את הרעיון שהאל הוא ישות על-טבעית ו'טרנסצנדנטית' (כלומר מחוץ או מעל היקום).


שפינוזה הגה תמונה שבה האל, או ה'עצם', הוא בלתי מוגבל ובעל תארים אינסופיים. מכיוון שגם הטבע נתפס כאינסופי, מפרשים רבים של שפינוזה הסיקו שהאל והטבע הם אחד. במאה ה־18 ג'ון טולנד טען שחלק מהדתות העתיקות ראו את האל כחלק מהיקום, וקרא למאמיניהן "פנתאיסטים". מבקרו ז'אק דה לה פאי טבע את המונח 'פנתאיזם' וכינה את הרעיון צורת אתאיזם שאומצה על ידי שפינוזה.

חלק מהפילוסופים העדיפו מונחים אחרים. למשל הגל דיבר על 'אקוסמיזם' כדי להדגיש שהקוסמוס (היקום) אינו קיים מחוץ לאלוהים. במאה ה־18 ובתחילת המאה ה־19 הרעיון התפשט בצרפת ובגרמניה והשפיע על הוגים ואמנים. הוגים כמו מנדלסון, הרדר וגתה הגנו על שפינוזה, בעוד שהגל, פיכטה ושליירמאכר כונו פנתאיסטים.

הוגה מודרני בולט היה ארנסט הקל, שבספרו 'אלוהים-טבע' תיאר אלוהים המתמזג עם העולם. גם אלברט איינשטיין תיאר דתיות שאינה אישית. הוא דיבר על אלוהים שמתגלה בהרמוניה ובחוקי הטבע, ולא כישות העוסקת בגורל בני האדם.

הביקורת על הפנתאיזם משתנה לפי אמונת המבקר. אתאיסטים אומרים שאי אפשר להפוך תכונות פיזיקליות של הטבע לתכונות דתיות. מאמינים דתיים רואים בפנתאיזם סוג של פגניות, כי הוא מקנה קדושה לחומר. קרל קראוזה הציע פתרון ביניים בשם 'פנאנתאיזם' (או פאן‑תיאיזם־מעורב): היקום חלק מהאל, אבל האל גדול יותר מהיקום. תאולוגים נוצרים טוענים שפנתאיזם מבטל את אפשרות הנסים, שכן ניסים מנוגדים לחוקי הטבע. הוגים יהודים התייחסו בחומרה לרעיון משום שהוא מטשטש את מושג הבחירה הייחודית של עם ישראל.

יש להבחין בין פנתאיזם למוניזם: מוניזם טוען שיש ממשות אחת בלבד (חומרית או רוחנית), אבל היא לא חייבת להיות אלוהים. לדוגמה, אפשר לומר שהעולם כולו רוח, וזה אינו זהה לומר שהעולם כולו אלוהים.

פנתאיזם פירושו 'הכל אלוהים'. זה רעיון שאומר כי האל נמצא בכל דבר בטבע. כך הטבע והאל הם אותו הדבר.


הפילוסוף שפינוזה אמר שאלוהים והטבע הם אחד. מאמינים ברעיון זה נקראים פנתאיסטים. רעיון זה התפשט באירופה במאות ה־18 וה־19.

חלק מהחושבים, כמו ארנסט הקל, כתבו שאלוהים והטבע מתמזגים. גם אלברט איינשטיין חשב על אלוהים שלא מתערב בחיי אנשים, אלא מתגלה בחוקי הטבע.

יש אנשים שאינם מסכימים עם הרעיון. הם אומרים שאי אפשר לקרוא לטבע 'קדוש' כמו אל. אחרים חוששים שזה מבטל את הרעיון של ניסים. יש הבדל בין פנתאיזם למוניזם: מוניזם אומר שיש רק סוג אחד של חומר או רוח, וזה לא חייב להיות אלוהים.

בקצרה: פנתאיזם אומר שמה שנראה לנו טבע הוא גם אלוהים, ושלא צריך להפריד ביניהם.