פאנצר 5 פנתר (Panzerkampfwagen V Panther) הוא טנק גרמני בינוני ששירת במלחמת העולם השנייה מ-1943 עד 1945. נועד להתמודד מול הטנק הסובייטי T-34 ולהחליף דגמי פאנצר קודמים.
הופעת ה-T-34 השפיעה על התכנון הגרמני. ה-T-34 הציג שריון משופע, זחלים רחבים ותותח חזק. שני יצרנים הגישו אב-טיפוס: דיימלר-בנץ ומאן. דגם מאן נבחר במאי 1942, ואב-הטיפוס אושר בספטמבר 1942. הייצור החל במהירות, אך בתחילה הטנקים סבלו מבעיות אמינות. ב-1944 יוצרו כ-3,777 פנתרים.
משקלו הסופי של הפנתר הגיע לכ-43 טונות, יותר מהמשקל המתוכנן. העיצוב שילב כוח אש, ניידות ושריון משופע. לאחר תיקון הבעיות הטכניות הוא הפך לכלי לחימה יעיל.
מנוע מייבאך HL230 V12 בהספק כ-700 כוחות-סוס. כדי להאריך את חיי המנוע הוא הוגבל ל-600 כוחות-סוס, והמהירות המרבית ירדה מ-55 ל-46 קמ"ש.
ל-Panther היו גלגלי מרכוב מדורגים (גלגלים שמסודרים בשכבות) ומתלי מוט פיתול כפול. מוט פיתול הוא «קפיץ בתוך הגוף» שמעניק ריכוך. סידור זה שיפר יציבות ונסיעה חלקה, אך היה יקר לייצור, רגיש לבוץ וקרח, וקשה לתיקון בשטח.
תיבת הילוכים ידנית בשבע מהירויות (AK 7-200). מערכת ההיגוי הקצתה רדיוס פניה קבוע לכל הילוך, והנהג נדרש לבחור הילוך לפני פנייה. אפשרות לסיבוב ציר הוסיפה בלאי על המערכת.
חמישה אנשי צוות: נהג, מפעיל קשר, תותחן, טען ומפקד.
החזית והצריח נעשו מלוחות פלדה בעובי ובשיפוע שהגבירו הגנה. החזית הייתה יעילה מאוד מול רוב כלי הירי של האויב. הצדדים היו דקים יותר (40, 50 מ"מ) ולכן פגיעים יותר. הותקנו חצאיות שריון דקות והוחל ציפוי צימריט נגד מוקשים מגנטיים עד ספטמבר 1944.
התותח המרכזי היה תותח 75 מילימטר דגם KwK 42 L/70. הקנה הארוך ותחמושת בחזקת אבק-שרפה נתנו לפגז מהירות לוע גבוהה ותמרון בליסטי שטוח, מה שהגביר דיוק וחדירה. נשאו כ-79 פגזים. חימוש משני כלל שני מקלעי MG34.
הופעתו הבולטת הראשונה הייתה בקרב קורסק ביולי 1943. בשלב הראשון רבים נפגעו או הושבתו בגלל מוקשים ובעיות מכניות. לאחר תיקונים שופרה האמינות, והפנתר הוכיח יכולת לחימה גבוהה. צריחים מוסרים שימשו גם בביצורים שונים.
הסובייטים שדרגו את ה-T-34 לתותח 85 מילימטר ויצרו משחתות טנקים מתקדמות. הבריטים והאמריקאים פיתחו תותחים וטנקים מתאימים, אך הפנתר נשאר איום משמעותי עד סוף המלחמה.
ניסו לפתח דגמים חדשים כמו פנתר סימן 2 וצווארי צריחים משופרים, אך רובם לא נכנסו לשירות המוני. פיתוחים מסוימים הגיעו רק לשלב אב-טיפוס.
כמה פנתרים נתפסו והופעלו על ידי הצבאות הסובייטי והצרפתי לאחר המלחמה. הצרפתים תיקנו כ-50 פנתרים והפעילו אותם עד 1950.
כ-28 פנתרים שרדו, וחלקם מוצגים במוזיאונים כגון מוזיאון קובינקה ברוסיה ומוזיאונים בגרמניה ובצרפת.
פאנצר 5 פנתר הוא טנק גרמני שהשתמשו בו במלחמת העולם השנייה מ-1943 עד 1945. הוא נבנה כדי להילחם בטנק הסובייטי T-34.
מה-T-34 למדו הגרמנים להנמיך את כיוון השריון ולשפר את הזחלים. מאן בנה את העיצוב שנבחר ב-1942. הייצור החל במהירות אך היו בעיות טכניות ראשוניות.
הפנתר שקל כ-43 טונות. הוא שילב תותח חזק, מהירות ושריון מלפנים. אחרי שיפורים הפך לטנק יעיל.
מנוע מייבאך V12 חזק, כ-700 כוחות-סוס. כדי לשמר את המנוע הגבילו את ההספק ל-600 כוחות-סוס. יש לו תיבת הילוכים ידנית בשבע מהירויות.
היו לו גלגלי מרכוב מדורגים. זה אומר גלגלים מסודרים בשתי שורות. המתלים היו מסוג מוט פיתול. זה עזר לנסיעה חלקה. החיסרון: קשה לתקן בבוץ וקרח.
צוות של 5 אנשים. תותח מרכזי של 75 מילימטר. גם היו שני מקלעים קטנים.
הפנתר הופיע בקרב קורסק ב-1943. בתחילה היו בעיות ותקלות רבות. אחר כך תוקנו הבעיות והוא נעשה מסוכן בקרב.
כמה פנתרים נתפסו והופעלו על ידי מדינות אחרות. חלקם הוצגו במוזיאונים עד היום.
תגובות גולשים