פסוקי השטן

פסוקי השטן הוא ספרו הרביעי של סלמאן רושדי. יצא לאור בספטמבר 1988. התרגום לעברית הופיע בהוצאת כתר ב־1989, כשהשם של המתורגמן הושמט. הרומן זכה בפרס ויטברד והיה בין המועמדים לפרס בוקר.

הכותרת מתייחסת ל"פסוקים" שאומרים שהוכתבו לנביא מוחמד (מכונה בספר מאהונד), אך בפועל נחשבים לשקר שהשטן הטעה בו. הספר גם מבקר אנשים שמנסים לכפות על העולם דרך חיים אחת בלבד. דמויות רבות הן בני מיעוטים מוסלמיים, והעלילה נעה בין עבר להווה ובין חצי האי ערב, הודו ואנגליה. כמו בספרים אחרים של רושדי, יש בו השפעות מאירועים עכשוויים כגון מעשי טרור.


הספר נפתח בפיצוץ מטוס וכנופיית נוסעים שנופלת לארץ. שני נוסעים מרכזיים הם מהגרים מוסלמים מהודו: ג'יבריל פרישטה וסלאדין צ'אמצ'ה. ג'יבריל הוא כוכב קולנוע, כריזמטי ואהוב על סביבתו. סלאדין הוא שחקן קולות שמתקשה להשתלב. אחרי הנחיתה, ג'יבריל מקבל הילה סביב ראשו, וסלאדין משתנה חלקית לרגלי תיש וקרניים.

במקביל מתוארים חזיונות של ג'יבריל על כפר מדברי ועל עליית הדת במכה. נחשפים גם דמויות ומיתוסים קדומים, ביניהם שלוש האלות אל־לאת, עוזה ואל־מנאת. הנביא מאהונד נאבק על אמונת אחדות האל, אל־לאה (רמז לנביא מוחמד). העלילה קופצת בזמן ומקום ועוסקת בנושאים של זהות, דת, אהבה ובגידה, גזענות ואטימות.

רושדי משווה בין המיעוט המוסלמי באנגליה לבין מיעוטים אחרים. יש בו לעג גם כלפי החילוניות וגם כלפי הדת. דמויות מודרניות משולבות עם דמויות היסטוריות, ולעיתים רמזים דקים מייצרים השוואות בין מנהיגים מודרניים לדמויות של העבר.


פרסום הספר עורר זעם רחב. מספר מדינות אסרו או החרימו את הספר, בהן הודו, פקיסטן וערב הסעודית. היו שרפות ספרים והפגנות אלימות. ב־14 בפברואר 1989 הוציא האייתוללה רוחאללה ח'ומייני פתווה, הוראה דתית שקוראת להוצאתו להורג של רושדי ושל המעורבים בהפצת הספר. בעקבות זאת רושדי קיבל איומי מוות וביטל נסיעות.

במהלך השנים נרשמו אירועים אלימים: מתרגם היפני של הספר, היטושי איגראשי, נרצח ב־1991. ב־1993 אירע טבח בסיבס שבטורקיה, שבו נהרגו עשרות אנשים במהלך מחאה על פרסום טקסטים דומים. רושדי עצמו הותקף מספר פעמים, ונפצע קשה בנאום ב־12 באוגוסט 2022.

רושדי הוציא ב־1989 הצהרת התנצלות. לאחר שנים של מסתור הוא יצא ממחבואו ב־1998, אך הפתווה נותרה בעינה כיוון שרק מנסח הפתווה יכול היה לבטלה. ב־2012 פרסם רושדי ספר זיכרונות בשם "ג'וזף אנטון" שבו תיאר את תקופת ההסתתרות. בשנת 2024 בית המשפט בהודו קבע כי צו האיסור על ייבוא הספר אינו תקף.


ב־20 בפברואר 1989 הודיעה הוצאת כתר על כוונה לפרסם מהדורה עברית. הפרסום עורר דיון ציבורי בישראל. חלק מהדמויות הדתיות והציבוריות קראו להתחשב ברגשות המוסלמים. מצד אחר, פוליטיקאים תומכי חופש הביטוי קידמו את הפרסום. בימים הראשונים נמכרו עותקים באנגלית ובתרגום ביריד הספרים. במאי 1989 יצא התרגום העברי המלא. שם המתורגמן, משה הנעמי, הוסתר להגן על חייו, והוא נחשף רק ב־1994 לאחר מותו.

פסוקי השטן הוא ספר של הסופר סלמאן רושדי. יצא ב־1988. התרגום לעברית יצא ב־1989 בהוצאת כתר. שם המתרגם הוסתר כדי להגן עליו.

הספר מעורר מחלוקת בגלל הדרך שבה מוצגת דמות הנביא. הכותרת מתייחסת לפסוקים שאמרו לנביא, אבל הספר הציג שהם היו טעות של השטן. חלקים מהעלילה קופצים בין זמנים ומקומות, כמו ערב, הודו ואנגליה.


הסיפור נפתח בפיצוץ מטוס. שני גיבורים הם מהגרים מוסלמיים מהודו. אחד מהם, ג'יבריל, הופך לו עם הילה. השני, סלאדין, משתנה בחלקו לרגלי תיש. הספר כולל גם סיפורים על כפרים, על אישים דתיים ועל אהבות ובגידות.


הרבה אנשים כעוסו על הספר. מדינות רבות אסרו אותו. היו הפגנות ושריפות ספרים. ב־1989 המנהיג של איראן הוציא פתווה, הוראה דתית חמורה שקראה לפעולה נגד המחבר. בעקבות זאת היו איומים ואלימות, וחלק אנשים נפגעו או מתו. מתרגם היפני של הספר נרצח ב־1991. ב־2022 הוכה רושדי ונפצע קשה.


ב־1989 הוצאת כתר הוציאה את הספר בעברית. זה עורר ויכוח בישראל. חלק מהאנשים קראו להיזהר כדי לא לפצוע רגשות דתיים. אחרים תמכו בפרסום בגלל חופש הביטוי. בסופו של דבר הספר נמכר, והשם של המתרגם נחשף רק שנים מאוחר יותר.