פסיכולוגיה חברתית (Social Psychology) היא ענף של הפסיכולוגיה שבודק כיצד אנשים אחרים, נוכחים או דמיוניים, משפיעים על המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שלנו. התחום חוקר את הקשר בין מצבים פנימיים (מנטליים) לבין מצבים חברתיים חיצוניים.
מחקר מוקדם חשוב נערך על ידי נורמן טריפלט בשנת 1898, והוא נחשב לעתים למחקר הראשון בפסיכולוגיה חברתית. בתחילת המאה ה-20 הופיעו ספרי לימוד מוקדמים שהפיצו את התחום. פלויד אלפורט קידם מאוד את הפסיכולוגיה החברתית הניסויית בכך שהכניס ניסויים מעבדתיים מבוקרים.
במהלך שנות ה-30 קיבלה הפסיכולוגיה החברתית צורה מדעית חזקה יותר, במיוחד בעבודתו של קורט לוין על דינמיקה קבוצתית ותיאוריית השדה. לאחר מלחמת העולם השנייה התרבו מחקרים על קונפורמיות (כגון עבודותיו של סוציאלמדען שֵׁרִיף וסטנלי אש), ועל ציות לסמכות (מחקרים שהובילו לדיונים אתיים). ניסוי הכלא של סטנפורד (זימברדו) וניסויי מילגרם מהווים נקודות ציון חשובות בהיסטוריה ובמוסר המחקרי.
בשנות ה-50 וה-60 הופיעו תיאוריות מרכזיות, למשל תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי של לאון פסטינגר (1957), ותובנות על יחסי אישיות-מצב של וולטר מישל (1968). מאבקים חברתיים, כמו התנועה לזכויות האזרח בארה"ב, הובילו להתמקדות במחקר של דעות קדומות ואפליה.
בשנות ה-40 עד ה-90 הוקמו חברות מקצועיות וכתבי עת שהעמיקו את המחקר בשטח.
הפסיכולוגיה החברתית כוללת כמה מושגים מרכזיים שנוגעים לאופן שבו אנשים לומדים, חושבים ופועלים בחברה.
למידה אופרנטית (התניה אופרנטית) היא תהליך שבו התנהגות משתנה בעקבות חיזוקים או ענישה. חיזוק מגדיל את הסבירות שאדם יחזור על התנהגות מסוימת; עונש מפחית אותה.
למידה באמצעות תצפית (חיקוי) היא כאשר אנשים צופים בהתנהגות של אחרים ולומדים ממנה, בלי לנסות בעצמם. זו דרך בטוחה ללמוד פעולות חדשות ולזהות התנהגויות מקובלות בחברה.
סכמה (מבנה מנטלי) היא כמו תבנית חשיבה שמארגנת ידע וזיכרונות על אנשים, מצבים או אירועים. סכמות עוזרות לנו לפרש מידע חדש במהירות. לדוגמה, סכמת "בית ספר" כוללת רעיונות על מה קורה בכיתה, מי המורה ומה מצפים מאיתנו.
בסוגים שונים של סכמות נכללות סכמת תסריט (ציפיות לגבי מה קורה בסדר פעולות), סכמת עצמי (מי אני), וסכמת אישיות (איך אנשים בדרך כלל מתנהגים).
תפיסה עצמית היא האופן שבו אדם רואה את עצמו, יכולותיו, התכונות שלו והקבוצות שאליהן הוא משתייך. התפיסה מתפתחת עם הגיל והניסיון, ונבחנת לעיתים דרך שאלונים של דיווח עצמי.
מאפיינים גופניים וחברות בקבוצות דוגמת מקצוע או דת משפיעים על ההגדרה העצמית שלנו.
עמדה היא הערכה או דעה שלמדנו על נושא מסוים. עמדות יכולות להתבסס על רגשות, אמונות וחוויות אישיות. עוצמת העמדה משפיעה עד כמה היא תשפיע על התנהגותנו. תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי מסבירה שאי־התאמה בין עמדות להתנהגות יוצרת מתח, וזה עשוי להוביל לשינוי בעמדה או בהתנהגות.
עמדות קשורות לנושאים כמו קונפורמיות, משיכה בין-אישית ודעות קדומות.
שכנוע הוא ניסיון להשפיע על אנשים באמצעות טיעון רציונלי או רגשי. תהליך השכנוע מושפע מחמש קבוצות גורמים עיקריות: התקשורת (מי מדבר), המסר, הקהל, אמצעי התקשורת וההקשר (סביבת השיחה).
קוגניציה חברתית (חקר המחשבה החברתית) בוחנת איך אנו צוברים ידע על אחרים, כיצד מעבדים מידע חברתי, ואיך זה משפיע על שיפוטים והחלטות. היא עוסקת ביכולות שמאפשרות לזהות אנשים, לקרוא הבעות פנים ולפרש כוונות.
תיאוריה חשובה בתחום היא תאוריית הייחוס, שמסבירה איך אנו מוצאים סיבות להתנהגות של אחרים.
הפסיכולוגיה החברתית חוקרת נושאים כמו השפעת הסביבה החברתית, תפקוד בקבוצה, גיבוש ושינוי עמדות, הערכה עצמית וקשרים בין-אישיים. המחקר שימושי בתחומים כמו פרסום, מדיניות ציבורית וחינוך.
הגישה הקוגניטיבית מדגישה את הדרך שבה אנשים מפרשים סיטואציות חברתיות. האדם מתואר כ"מדען" שמנסה להבין את סביבתו על ידי ייחוס סיבות להתנהגות הזולת.
בדרך כלל פסיכולוגיה חברתית נלמדת ברמת תואר שני. בוגרי תארים קשורים יכולים להמשיך ללימודי המשך ולעיתים נדרשות השלמות קורסים.
המחקר בפסיכולוגיה החברתית מבוסס על איסוף נתונים אמפירי וניסויים. נחקרת גם ההשפעה של אנשים אחרים אף כשהם אינם נוכחים פיזית.
ניסויים מפורסמים שצמחו מהתחום כוללים את ניסוי הכלא של זימברדו, ניסוי מילגרם, ניסוי בנדורה וניסויי הקונפורמיות של אש. חוקרים בולטים כוללים בין היתר את לאון פסטינגר, סטנלי מילגרם וסולומון אש.
פסיכולוגיה חברתית היא המחקר של איך אנשים אחרים משפיעים עלינו.
"זולת" פירושו אנשים אחרים, גם אם הם לא נוכחים.
התחום החל בסוף המאה ה-19. אונרמן טריפלט חקר ילדים ב-1898. חוקרים כמו אלפורט, קורט לוין ופסטינגר פיתחו רעיונות חשובים.
ניסויים מפורסמים עזרו להבין איך אנשים מתנהגים בקבוצה.
למידה אופרנטית היא ללמוד מהתנהגויות שמקבלות פרס או עונש. פרס מגדיל סיכוי שנחזור על הפעולה.
למידה באמצעות צפייה היא לחקות אחרים וללמוד מהם בלי לנסות בעצמנו.
סכמה היא "תיקייה" במוח שמארגנת ידע על דברים. סכמה עוזרת לנו לנחש מה יקרה.
לדוגמה, יש לנו סכימה לבית ספר שעוזרת לנו להבין מה קורה בכיתה.
תפיסה עצמית היא איך כל אחד רואה את עצמו. זה כולל יכולות, תכונות והקבוצות שאנו שייכים אליהן.
עמדה היא הדעה שלנו על משהו. שכנוע מנסה לשנות דעות בעזרת טיעונים או רגשות.
יש משפיעים כמו מי מדבר, מה נאמר ומי הקהל.
קוגניציה חברתית היא המחשבה על אנשים אחרים. היא עוזרת לנו להבין רגשות וכוונות.
למשל, אנחנו קוראים הבעות פנים כדי לדעת אם מישהו שמח או עצוב.
התחום עוזר להבין יחסים בין-אישיים, קבוצות ופרסום. חוקרים משתמשים בניסויים ובמדידות כדי ללמוד על אנשים.
ניסויים מוכרים מהתחום כוללים את ניסוי הכלא של סטנפורד, ניסוי מילגרם וניסוי בנדורה.
תגובות גולשים