פסל החירות

פסל "חירות מאירה את העולם", הידוע כפסל החירות, ניצב על אי החירות בנמל ניו יורק. הפסל ניתן כמתנה מצרפת ונחנך בשנת 1886. הוא הפך לסמל של חירות, זכויות האדם וחברה של מהגרים.

הפסל מדמה אישה שמייצגת את אלת החירות הרומית, ליברטאס. היא לובשת גלימה רומית ולראשה נזר בעל שבעה חודים, שפירושם הוא הקרנת החירות לשבע יבשות. יד ימין מגישה לפיד, שמסמל אור והכוונה למגיעים לארצות הברית. ביד השמאלית היא מחזיקה לוח שעליו כתוב JULY IV MDCCLXXVI, תאריך הכרזת העצמאות של ארצות הברית. רגל אחת עומדת על שרשרת שבורה, כסמל לשחרור מעבדות.

הפסל עשוי מציפוי לוחות נחושת ועמוד פנימי של ברזל ופלדה. שלד זה, כלומר מסגרת התמך הפנימית, תוכנן בידי המהנדס גוסטב אייפל. עם הזמן התפתחה על פני הנחושת פטינה (שכבת חמצון) שצבעה ירוק. גובהו מהקרקע ועד קצה הלפיד הוא 92.9 מטרים.

יוצר הפסל היה פרדריק אוגוסט ברתולדי. הרעיון נדחף על ידי הרעיון הפוליטי לחזק קשרים בין רפובליקת צרפת לארצות הברית. ברתולדי עבד על הדמות שנים רבות; לעיתים נאמר שמודל הפנים היה אימו, ולעיתים אשתו של איש עסקים אמריקני.

הכן שעליו עומד הפסל אינו של ברתולדי, אלא יצירתו של האדריכל האמריקני ריצ'רד מוריס האנט. המימון לא היה מיידי, הציבור האמריקני גייס תרומות, ברוח יוזמת העיתונאי ג'וזף פוליצר, שאסף כ־100,000 דולר אז. בשל קשיי כסף ועיכובים הושלם הפסל רק בשלהי המאה ה‑19. הוא הגיע לארצות הברית מפורק ב־350 חלקים ב־17 ביוני 1885, והרכבתו לקחה כארבעה חודשים. טקס ההקדשה התקיים ב־28 באוקטובר 1886 במעמד הנשיא גרובר קליבלנד.

בשנת 1986 נערך שיפוץ גדול בעלות של 70 מיליון דולר. הלפיד הוחלף בלפיד מצופה זהב 24 קראט; הלפיד הישן מוצג כיום במוזיאון הפסל. על קיר כף הכן תלי לוח ברונזה עם מילות השיר "הקולוסוס החדש" מאת אמה לזרוס (1883), שכתבה את מילות השיר בהשראת הפסל והמהגרים.

האי פתוח למבקרים במעבורת. אפשר לטפס לבסיס ולכתר ולהתבונן על הנמל. לאחר פיגועי 11 בספטמבר נסגר הכתר עד 2009; מאז פתיחה מחודשת יש מגבלות כניסה, כיום עד כ־60 מבקרים בשעה. על האי פועל מוזיאון שמציג את היסטוריית הפסל.

עותקים מוקטנים של הפסל נמצאים בצרפת, בארצות הברית, בישראל ובערים נוספות ברחבי העולם.

הפסל מופיע רבות באמנות, בקולנוע ובתמונות כסמל לחירות ולמהגרים.

יש תמונות היסטוריות ממחצית הראשונה של המאה ה‑20 ותמונות אוויריות המחזירות את מראה האי והפסל.

פסל החירות עומד על אי החירות בנמל ניו יורק. הוא נקרא גם "חירות מאירה את העולם". צרפת ההעניקה את הפסל לאמריקה. הפסל נחנך ב‑1886.

הפסל הוא דמות של אישה שנקראת ליברטאס. לראשה יש כתר עם שבעה חודים, כמו קרני שמש. היא אוחזת לפיד ביד ימין. הלפיד מסמל אור וכיוון למגיעים. ביד השמאלית היא מחזיקה לוח עם תאריך העצמאות של ארצות הברית. מתחת לרגל שלה יש שרשרת שבורה. זה מסמל חירות מעבדות.

הגוף של הפסל מצופה נחושת. בתוך הפסל יש מסגרת מתכת שמחזיקה אותו. עם הזמן צבעו הפך לירוק בגלל פטינה. גובהו עד קצה הלפיד הוא 92.9 מטרים.

הפסל עוצב על ידי פרדריק ברתולדי. המסגרת הפנימית תוכננה על ידי המהנדס גוסטב אייפל. הפסל נבנה בחלקים ונשלח לארצות הברית ב־1885. שם הרכיבו אותו מחדש בתוך ארבעה חודשים. טקס ההקדשה היה ב‑28 באוקטובר 1886.

הכן שעליו עומד הפסל נבנה בתרומות הציבור. העיתונאי ג'וזף פוליצר עזר לגייס כסף. בשנת 1986 שיפצו את הפסל. הלפיד הוחלף בלפיד מכוסה בזהב.

יש עותקים קטנים של הפסל גם בערים אחרות בעולם.

הפסל מופיע בסרטים ובתמונות כסמל לחופש ולאנשים שהגיעו מאמריקה.