פציפיזם (שְׁלוֹמָנוּת) הוא עמדת התנגדות למלחמה, לאלימות ולמיליטריזם, דגש על פתרון סכסוכים בלי כוח צבאי. דימוי היונה מסמל לעיתים את העמדה הזו; המילה יוניוּת מתארת אנשים עם עקרונות כאלה.
המושג מגיע מ-Pax הלטינית שמשמעותה "שלום". בעברית הוצעו גם המילים שְׁלוֹמָאוּת ושְׁלוֹמַאי כפציפיזם ופציפיסט.
ניתן למצוא רעיונות פציפיסטיים כבר בעולם העתיק. דוגמאות מוכרות הן המחאה הלא-אלימה של איש תאסוס ושביתת הנשים במחזה ליזיסטרטה של אריסטופאנס. לאורך ההיסטוריה ארגונים דתיים כמו הקווייקרים, האמיש והמנוניטים דגלו באי-אלימות. במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 רוחות פציפיסטיות חזקות שילבו תפיסות סוציאליסטיות שביקרו מלחמות כמשרתות אינטרסים כלכליים של האליטות.
הטראומה מהמלחמה העולמית הראשונה חיזקה את התמיכה בפציפיזם. בבחירות סטודנטים באוקספורד ב-1933 התקבלה שבועת אוקספורד שכללה התחייבות לא להילחם. בחלק ממדינות המשטרים הטוטליטריים נאסרו דעות פציפיסטיות, ובתקופת מלחמת העולם השנייה הפציפיזם נדחק לשוליים. פילוסופים כמו ברטרנד ראסל דנו בכך שמצבים קיצוניים עלולים להצדיק מאבק צבאי, רעיון שנקרא לפעמים "פציפיזם רלטיבי". בשנות ה-60 התחזקה שוב התנועה האנטי-מלחמתית.
פציפיזם רדיקלי דוחה באופן עקרוני כל שימוש באלימות. חלק מהפציפיסטים חיים לפי עיקרון זה באופן אישי. בתקופות מלחמה רבים נמנעו מלשאת נשק, שירתו בתפקידים לא-לוחמיים או סירבו לשירות, ולעיתים נכלאו.
זרם שמקשר בין אמונה באי-אלימות לרצון לפרק היררכיה ומדינה, ושמשתמש בהתנגדות לא-אלימה לשינוי חברתי.
גישה שמעדיפה פתרונות לא-אלימים אך שומרת על זכות להגנה עצמית במצבים קיצוניים. דוגמא פוליטית היא מפלגת הירוקים בגרמניה: תומכי אי-אלימות כחלק מתפיסתם, אך חלקם אישרו מעורבות צבאית מוגבלת ב-2001 בנסיבות מסוימות.
בולטים כאן לב טולסטוי, מהטמה גנדהי שקידם אהימסה (הימנעות מפגיעה), ואלבּרט איינשטיין, שהיה פציפיסט.
מבקרים טוענים שפציפיזם עלול להיראות כחולשה ולעודד תוקפנות. בעקבות שבועת אוקספורד יש שהצביעו על כך שהעמדה תרמה להערכת מצב שגויה מצד מנהיגים כמו היטלר, והאשימו את מי שהתנגדו ללחימה בכך שפגעו ביכולת ההרתעה של מדינותיהם.
פציפיזם הוא עקרון של התנגדות למלחמות ולאלימות. מילת המפתח היא שלום. אי-אלימות פירושה לא לפגוע באחרים כדי לפתור בעיות. היונה נחשבת סמל לשלום מאז סיפור נוח והמבול.
המילה מגיעה מהמילה הלטינית Pax שפירושה "שלום". בעברית הוצעו גם המילים שְׁלוֹמָאוּת ושְׁלוֹמַאי.
ברחבי ההיסטוריה אנשים פרסמו רעיונות של שלום. במחזה עתיק אשתים תיארו איך נשים מסרבות לאפשר מלחמה. קבוצות דתיות כמו הקווייקרים דגלו באי-אלימות שנים רבות. אחרי מלחמות גדולות אנשים רבים רצו למנוע אלימות בעתיד.
כאן אומרים שאסור להשתמש באלימות אף פעם. חלק מהאנשים האלה עושים מחאות שקטות או מסרבים לשרת כחיילים.
זרם זה רוצה לשנות את החברה בלי כוח ורוצה פחות שליטה של המדינה.
חלק מהמגזרים מעדיפים פתרונות לא-אלימים, אבל שומרים זכות להגן על עצמם במצבים מסוכנים.
בולטים גנדהי, שדגל באי-פגיעה, וגם הטוען לב טולסטוי ואפילו אלברט איינשטיין.
אחרים אומרים שפציפיזם יכול להיראות כשתי ולגרום לאויבים לנצל זאת. זה היה ויכוח חשוב בזמן מלחמות גדולות.
תגובות גולשים