פרגמנט (מלטינית: שבר, רסיס) הוא סוגה וסגנון כתיבה העושה שימוש ביחידות קצרות מאוד, לעיתים רק כמה משפטים. הטקסטים האלה עצמאיים וממוקדים בחוויה או ברעיון אחד. היום הסגנון מזוהה במיוחד עם התקופה הרומנטית, שהעריכה את היופי של אי-השלמות.
הסוגה הופיעה בזמנים ובתרבויות שונות. במאה ה-10 ביפן כתבה סאי שונגון את "מקוּרָה-נוֹ-סוֹשִי" ("ספר הכרית"), שהוא אוסף רשימות ותיאורים קצרים של דברים שאהבה ושלא אהבה. זה נחשב תחילתו של ז'אנר רשימות קצרות וזיכרונות אישיים.
ברומנטיקה האירופית גדלה ההערכה ל'חורבות' (Ruinen), שרידי עבר גדול שנראים לא גמורים. פרגמנטים מהספרות הקלאסית תורגמו לכך כדגם לתמציתיות לירית. בצרפת ובגרמניה כתבו סופרים כמו פליקס פנאון ופטר אלטנברג קטעים קצרים מאוד. גם שירים כמו "קובלא חאן" של קולרידג' מדגימים פרגמנט שירי. בספרות העברית יש אלמנטים כאלה אצל גרשון שופמן ובחלק מהפרוזה של חנוך לוין.
גם בפילוסופיה המאה ה-19 נכתבו פרגמנטים, כי רבים ראו השראה בכתבי הפרה-סוקרטים שנשתמרו כשברים. בין הכותבים: נובליס וסרן קירקגור, שפרסם "פרגמנטים פילוסופיים" בשם העט יוהנס קלימאקוס.
גם במוזיקה השתמשו ברעיון הפרגמנט. רוברט שומאן שילב קטעים קצרים ולא גמורים ביצירות לפסנתר שלו. הקטעים האלו נשמעים לפעמים כמעין רגעים קטועים ולא כיצירות שלמות.
פרגמנט (מלטינית: שבר, רסיס) הוא קטע כתוב מאוד קצר. זה יכול להיות משפט או כמה משפטים. הפרגמנט נותן תחושה מיידית ורצון להרהר.
ביפן בכתה המשוררת סאי שונגון את "ספר הכרית". זהו ספר של רשימות קצרות על דברים שאהבה ושלא אהבה. כשמתארים דברים בקצרה זה פרגמנט.
ברומנטיקה, אנשים אהבו "חורבות" ישנות. הם ראו בחלקים קטנים מהעבר יופי מיוחד. גם משוררים וסופרים אירופים כתבו קטעים קצרים כאלה. יש דוגמה מפורסמת: השיר "קובלא חאן" של קולרידג'. אצלנו אפשר למצוא קטעים קצרים אצל גרשון שופמן וחנוך לוין.
גם במוזיקה יש פרגמנטים. רוברט שומאן כתב קטעים קצרים לפסנתר. הם נשמעים לפעמים כאילו נעצרו באמצע.
תגובות גולשים