פרדיננד פוש

פרדיננד פוש (1851, 1929) היה מצביא צרפתי בולט במלחמת העולם הראשונה. הוא כיהן כמרשל צרפת (1918), פילדמרשל בריטניה (1919) ומרשל פולין (1923).

נולד בטארב בדרום‑מערב צרפת במשפחה של פקידי מדינה. למד בקולג'ים ישועיים בסנט־אטיין ובמץ. ב‑1870 התנדב לצבא בזמן מלחמת צרפת, פרוסיה ושירת בחיל הרגלים, אך לא השתתף בלחימה באופן פעיל. ב‑1871 התקבל לאקול פוליטקניק; בגלל מחסור בקצינים הוצב בתותחנים ב‑1873 (תותחנים = יחידת נשק כבד). קיבל דרגות קצונה במהלך השנים, נישא במהלך שירותו והמשיך ללמוד באקדמיה הצבאית, שאותה סיים ב‑1887.

קידומו התעכב לאחר פרשת דרייפוס, בשל דתו הקתולית. בשנים 1895, 1901 לימד טקטיקה והיסטוריה. במאה ה‑20 קיבל תפקידי פיקוד חשובים, כולל פיקוד על אוגדות וקורפוסים וכן ניהול האקדמיה הצבאית.

פוש כתב והרצה על עקרונות המלחמה, בין השאר בספריו משנות ה‑1900. הוא טען שהרצון לנצח הוא המפתח לניצחון. משמע־דבר זה: חיזוק מורל הלוחמים, רוח התקפית ויכולת יזום וחשיבה עצמאית בשדה הקרב. לעומת קלאוזביץ', הדגיש פוש את הצורך באתגר וביצירתיות של הקצין.

רעיון זה התקבל בחיל הצרפתי, ולעיתים הוביל להתקפות נועזות ודם כבד במהלך אוגוסט 1914. יחד עם זאת, רוח ההתקפה תרמה גם לבלימת הגרמנים בקרב הראשון על המארן.

בתחילת המלחמה פיקד פוש על הקורפוס ה‑20, שהיה חלק מהארמייה השנייה בלורן. בהמשך פיקד על הארמייה התשיעית בקרב על המארן. ב‑1915 הוביל את קבוצת הארמיות הצפונית בקרב הסום.

ב‑1917 מונה לראש המטה הכללי (המפקד הבכיר של הצבא הצרפתי). ב‑26 במרץ 1918 הוכרז כמפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה. באוגוסט 1918 הוענק לו תואר מרשל צרפת. יחד עם הפילדמרשל הבריטי דאגלס הייג תכנן פוש את המתקפה הגדולה של בעלות הברית, שהחלה ב‑26 בספטמבר 1918. מתקפה זו הקלה את התמוטטות האימפריה הגרמנית והביאה לסיום המלחמה.

לאחר המלחמה שימש יועץ צבאי לצבא פולין במלחמה הפולנית‑סובייטית, ובשנת 1923 קיבל תואר מרשל פולין. הוא הביע ביקורת על חוזה ורסאי וטען שהוא קל מדי עם גרמניה. הערתו כי זהו הסכם הפסקת אש ל‑20 שנה התגלתה כסימן, שכן מלחמת העולם השנייה החלה כעשרים שנה לאחר מכן.

פוש נפטר בפריז ב‑20 במרץ 1929. נקבר בבית האינווליד, לצד נפוליאון ומצביאים צרפתיים מפורסמים אחרים.

פרדיננד פוש נולד בשנת 1851 בטארב, צרפת. הוא היה מצביא חשוב במלחמת העולם הראשונה. מת ב‑1929.

כשהיה צעיר למד בבית ספר ישועי. ב‑1870 התנדב לצבא במלחמה נגד פרוסיה. הוא לא לחם הרבה וחזר ללמוד. ב־1871 נכנס לבית ספר צבאי חשוב שנקרא אקול פוליטקניק. בחרו בו לתותחנים. תותחנים הם נשק כבד שיורה מרחוק.

פוש למד עוד והפך למורה לטקטיקה. הוא גם כתב ספרים על המלחמה. הרעיון המרכזי שלו היה "הניצחון הוא הרצון". זאת אומרת שאמונה בניצחון עוזרת לחיילים להילחם.

במלחמה פיקד על כוחות בצפון ובגבול עם גרמניה. בתקופה של 1917 הוא היה ראש המטה הכללי. זהו מישהו שמוביל את הצבא כולו. ב‑26 במרץ 1918 מינו אותו למפקד על כוחות בעלות הברית. באוגוסט 1918 קיבל את דרגת המרשל. ב‑26 בספטמבר 1918 תכנן יחד עם מצביא בריטי מתקפה גדולה. המתקפה הזו עזרה לסיים את המלחמה.

אחרי המלחמה ייעץ לצבא פולין וקיבל שם תואר מרשל בשנת 1923. הוא אמר שהסכם השלום היה רך מדי. כעשרים שנים אחר כך פרצה מלחמה נוספת. פוש נקבר בבית האינווליד ליד נפוליאון.