בכתבי חז"ל פרדס (לא בראשי תיבות) הוא השם לתורת הסוד היהודית. תורת הסוד עוסקת ב"סתרי האלוהות" ובעניינים קבליים. מקור המילה בפרסית ופירושה הפשוט הוא "גן עצים"; המילה נכנסה לעברית ולשפות אחרות (למשל באנגלית: "paradise", גן עדן).
תורת הסוד נחלקת בדרך כלל לשני תחומים: "מעשה מרכבה", כינוי לסודות השמים ותאולוגיה (משמעות: ענייני העולם העליון), ו"מעשה בראשית", סודות הבריאה והטבע. אצל הרמב"ם המונחים מציינים מטאפיזיקה ומדעי הטבע, ואצל המקובלים הם משמשים לתכנים קבליים. במשנה (מסכת חגיגה פרק ב') נאמר שאסור לחשוף סודות אלה לכל אחד, ורק תלמידים מועטים רשאים ללמודם.
בספרות חז"ל מופיע הסיפור על ארבעה חכמים שנכנסו לפרדס לעסוק בתורת הסוד. רק אחד מהם, רבי עקיבא, "עלה בשלום וירד בשלום". על האחרים נאמר שאחד "הציץ ומת", אחד "הציץ ונפגע" (אבד דעתו), והארבעי, אלישע בן־אבויה, הפך לכופר (כלומר הפסיק להאמין בדרכי האמונה המקובלת).
הגמרא מקשרת את כפירתו של אלישע למפגש עם המלאך מטטרון (שמזוהה לפעמים עם חנוך). אלישע ראה אותו במצב של "ישיבה" והסיק שהוא במעמד אלוהי, וזה הוביל לתוצאות קשות. הסיפור כולל גם מעשה של הענשת המלאך כדי להראות שהוא כפוף לאלוהים.
לסיפור ניתנו פרשנויות שונות: חלקן רואות בו תגובה לכתות גנוסטיות, אחרות מסבירות את הפגיעה באמונתו של אלישע על רקע מקרה של ילד שנפל לאחר שמצווה קוימה. פרופ' רחל אליאור רואה בסיפור ביטוי למאבקי סמכות שנוצרו במעבר מסדרים קדומים לסמכות הרבנית.
מסורת בקרב מקובלים רואה ב"פרדס" ראשי תיבות של פשט, רמז, דרש וסוד, ארבע דרגות פרשנות של התורה. המקור לכך מופיע בתיקוני זוהר ובכתבים מאוחרים יותר. לפי פרשנות זו יש להתקדם בלימוד: תחילה להבין את הפשט (המשמעות הפשוטה), אחר כך הרמז, אחר כך הדרש, ורק בסוף לעסוק בסוד. על רקע זה יש מקפידים הממליצים שלא ללמוד קבלה לפני גיל ארבעים.
יש גם מקבילות בביקורת נוצרית ימי־ביניימית שדיברו על ארבע דרכי פרשנות דומות, ולחוקרים הועלתה השאלה האם רעיון זה עבר בין התרבויות.
פרדס הוא שם לתורת סודות ביהדות. פרדס פירושו פרסית: גן עצים. במקומות אחרים המילה התקבלה גם כ"paradise" באנגלית, כלומר גן עדן.
תורת הסוד מדברת על סודות השמים ועל סודות הבריאה. "מעשה מרכבה" זה סודות על שמים ומלאכים. "מעשה בראשית" זה סודות על הבריאה והטבע. חכמים כתבו שלא כל אחד יכול ללמוד את הסודות. רק מודים מסוימים נלמדים.
יש סיפור על ארבעה חכמים שנכנסו לפרדס ללמוד סודות. רק רבי עקיבא יצא בשלום. אחד מת, אחד איבד דעתו, ואחד שנקרא אלישע בן־אבויה הפסיק להאמין בדרך הרגילה. יש כמה הסברים למה זה קרה. אחד המסבירים אומר שמפגש עם מלאך בשם מטטרון גרם לשינוי. הסיפור מלמד שיש סכנות בללמוד סודות בלי הכנה.
יש מסורת שמפרשת את המילה פרדס כראשי תיבות: פשט, רמז, דרש וסוד. זאת אומרת: קוראים את התורה פשוט, אחר כך מחפשים רמזים, אחר כך דרשות, ולבסוף עוברים לסודות. בגלל זה יש הקפדה שלא ללמוד קבלה מוקדם מדי, ולעיתים מחכים עד גיל ארבעים.
תגובות גולשים