GNU הוא פרויקט שעושה תוכנה חופשית. תוכנה חופשית אומרת שאפשר להריץ, להעתיק, לשנות ולשתף אותה.
ריצ'רד סטולמן התחיל את הפרויקט בתחילת שנות ה־80. ההודעה הראשונה יצאה ב־27 בספטמבר 1983. סטולמן התחיל לעבוד על GNU במלוא הזמן ב־5 בינואר 1984.
כדי לשמור על החופש, התוכנות של GNU שוחררו ברישיון מיוחד. רעיון ה‑copyleft אומר שאי אפשר להוסיף הגבלות חדשות על החופש. על רעיון זה מבוסס הרישיון GPL.
בשנת 1985 הוקם המוסד לתוכנה חופשית (FSF) כדי לתמוך בפרויקט. מתכנתים רבים ותרומות חברתיות קידמו את העבודה.
עד 1990 היו לגנו כלים חשובים, כמו עורך הטקסט Emacs ומהדר התוכנה GCC. מה שהיה חסר הוא ה"ליבה" (kernel), החלק שמנהל את המחשב. נכתבה ליבה בשם Hurd, אבל היא נתקלה בקשיים.
באותו זמן נכתבה גם ליבת לינוקס. בשילוב של לינוקס עם כלים של GNU צמחה מערכת שנקראת לעתים "גנו/לינוקס".
פרויקט GNU פיתח תוכנות רבות. חלק מהכלים נלקחו מתוכנות חופשיות אחרות, כמו TeX ו‑X Windows, וחלק נכתבו מחדש.
ריצ'רד סטולמן התחיל את הפרויקט בתחילת שנות ה־80. ההודעה הראשונה יצאה ב־27 בספטמבר 1983. סטולמן התחיל לעבוד על GNU במלוא הזמן ב־5 בינואר 1984.
כדי לשמור על החופש, התוכנות של GNU שוחררו ברישיון מיוחד. רעיון ה‑copyleft אומר שאי אפשר להוסיף הגבלות חדשות על החופש. על רעיון זה מבוסס הרישיון GPL.
בשנת 1985 הוקם המוסד לתוכנה חופשית (FSF) כדי לתמוך בפרויקט. מתכנתים רבים ותרומות חברתיות קידמו את העבודה.
עד 1990 היו לגנו כלים חשובים, כמו עורך הטקסט Emacs ומהדר התוכנה GCC. מה שהיה חסר הוא ה"ליבה" (kernel), החלק שמנהל את המחשב. נכתבה ליבה בשם Hurd, אבל היא נתקלה בקשיים.
באותו זמן נכתבה גם ליבת לינוקס. בשילוב של לינוקס עם כלים של GNU צמחה מערכת שנקראת לעתים "גנו/לינוקס".
פרויקט GNU פיתח תוכנות רבות. חלק מהכלים נלקחו מתוכנות חופשיות אחרות, כמו TeX ו‑X Windows, וחלק נכתבו מחדש.