פרומתאוס

במיתולוגיה היוונית פרומתאוס (שמו ביוונית פירושו "החושב מראש") הוא טיטאן, דמות אלוהית קדומה. לפי הסיפור הוא יצר את האדם מעפר ומים והעניק לו את האש, שאפשרה לאדם כלי הגנה וחום. זאוס, ראש האלים, שלל את האש מבני האדם, ולכן פרומתאוס גנב ניצוץ מהאלים והחזיר את האש לאנושות. על מעשה זה זאוס העניש אותו.

פרומתאוס היה בנו של יאפטוס וקלימנה ואח לאפימתאוס, אטלס ואחרים. כשהטיטאנים נלחמו באלים האולימפיים, פרומתאוס לא הצטרף למלחמה. לאחר ניצחון האלים, זאוס נתן לפרומתאוס ולאפימתאוס את המשימה לברוא ולהאכלס את העולם. אפימתאוס חילק את המתנות בחיפזון לבעלי החיים, ולכן לא נשארו לאדם מתנות חשובות. פרומתאוס יצר את האדם בעבודת מזע ונתן לו את האש.

כאשר פרומתאוס הונחה לשפוט חלוקת קורבנות בין אנשים לאלים, הוא הטעה את זאוס בבחירת המנחה כך שרק עצמות ושומן יוקרבו מאז. זעם זאוס גרם לו לקחת את האש מהאנשים. פרומתאוס חומל על בני האדם, גנב ניצוץ מגלגלי מרכבת השמש והסתירו בקנה חלול. בתגובה ציווה זאוס על הֶפַייסְטוֹס (אל הנגרות) ליצור את פנדורה, האישה הראשונה. לפנדורה ניתנה קופת חפצים ובתוכה נעו מחלות ועונשים. כשפנדורה פתחה את הכד שוחררו הצרות, ורק התקווה נותרה בתחתיתו.

כעונש נכנע פרומתאוס לצוק בהרי הקווקז. עיט נקר את כבדו בכל יום, והכבד צמח מחדש בלילה. באחת הגרסאות שוחרר פרומתאוס על ידי הרקולס (גיבור יווני) ששילח חץ לעיט. לפי גרסאות שונות פרומתאוס היה אל-אלמוות מלידה או שקיבל אלמוות כנדבה מהקנטאור כיירון.

בפרוטאגורס של אפלטון מופיע סיפור יצירת האדם כדי להראות איך פרומתאוס צייד את האדם בכישורים שימושיים. פרומתאוס נתן לאדם את האש ואת האומנויות (כלים ומלאכות). החוכמה המדינית, היכולת לנהל מדינה וחיים משותפים, הייתה בידי זאוס, ולכן אפלטון מציין שמשימה זו הועברה לרמס לחלקה בין האנשים.

פרומתאוס מופיע בהאחזות רבות של תרבות: הטרילוגיה של אייסכילוס (שרדה ההצגה "פרומתאוס הכבול"), יצירות מוזיקליות של בטהובן, המחזה של שלי "פרומתאוס המשוחרר", שירים וציורים של גתה ורובנס, ופסלים בגן הרסטראו בבוקרשט ובמרכז רוקפלר במנהטן. היסוד הפרומתיום קרוי על שמו. שמו גם מופיע בכותרתו של רומן פרנקנשטיין, "פרנקנשטיין או פרומתאוס המודרני", וכדמות מוטיבית בספרי פנטזיה מודרניים וסדרות טלוויזיה.

המונח "פרומתאיות" מציין מרדנות ונאבקות לשחרור ולחירות הרוח.

פרומתאוס הוא גיבור מיתולוגי מהסיפורים היווניים. הוא היה טיטאן (אל קדום).

פרומתאוס יצר את האדם מעפר ומים. הוא גנב את האש מהאלים כדי לתת לאנשים חום וכלים. זאוס, ראש האלים, כעס ועונש אותו.

כדי להעניש את האנשים זאוס שלח את פנדורה (האישה הראשונה). לפנדורה היה כד עם צרות ובו גם התקווה. כשפנדורה פתחה את הכד נשלחו צרות לאנשים, אבל התקווה נותרה בפנים.

פרומתאוס נקשר לצוק. עיט תקף את כבדו כל יום, והכבד גדל שוב בלילה. אחר כך הרקולס (גיבור חזק) ירה בעיט ושחרר את פרומתאוס.

אפלטון אמר שפרומתאוס נתן לאנשים אש וכלים. את הידע לנהל מדינה זאוס שמר לעצמו. הרמס חילק את הידע הזה לבני האדם אחר כך.

על פרומתאוס נכתבו שירים וסיפורים. פסלים שלו נמצאים בבוקרשט ובמנהטן. שם פרומתאוס מופיע גם בספר פרנקנשטיין. המילה "פרומתאיות" מתארת מרד וניסיון להשיג חירות.