פרטיטורה

פרטיטורה, או תכליל, היא ספר תווים שמרכז בתוכו את כל תפקידיי הכלים והקולות ביצירה. פרטיטורה כתובה בשורות נפרדות זו מעל זו, בסדר קבוע, כדי שאפשר יהיה לעקוב אחרי כל החלקים בו-זמנית. המנצח מסתכל עליה כדי לכוון את התזמורת.

בפרטיטורה תזמורתית קלאסית התפקידים מסודרים לפי קבוצות כלים (כמו כלי נשיפה וכלי קשת). בתוך כל קבוצה הסדר קובע לפי גובה הצליל של הכלים. פרטיטורה של אופרה כוללת גם את הליברית (מילות היצירה) והוראות בימוי.

יש פרטיטורות להרכבים שונים, לא רק לתזמורת גדולה. לדוגמה: הרכב כלי קשת או תרגום לפסנתר עם כינורות. החמשות (חמשת קווי התווים שמראים את הצלילים) מוקטנות בפרטיטורות הרבה פעמים. גודל התווים בדרך כלל קטן בכ-50%, וזה דורש הליך הסתגלות בקריאת התווים.

כיוון שלא כל הכלים מנגנים תמיד, בפרטיטורה נוהגים להציג רק את הכלים הפעילים כדי לחסוך מקום. כאשר כלי שותק לאורך זמן, לעיתים לא כותבים את השתקים (הסימנים לשקט) ומשאירים את הקו "מוסתר". בשורה הראשונה מצוינים שמות מלאים של הכלים. החל מהשורה השנייה השמות מקוצרים או אינם מופיעים. מעל כל חטיבת שורות מצוין מספר התיבה (תיבה = יחידת זמן קצרה במוזיקה). המספור עוזר להתמצא בקלות במהלך הביצוע.

פרטיטורה היא ספר תווים שמראה מה כל כלי וקול צריכים לנגן. פרטיטורה מסודרת בשורות אחת מעל השנייה. המנצח משתמש בה כדי להנהיג את הנגנים.

בפרטיטורה של תזמורת, הכלים מסודרים בקבוצות. בתוך כל קבוצה הסדר לפי גובה הצליל. בפרטיטורה של אופרה יש גם את הליברית (מילות השיר) והוראות בימוי.

החמשות הן חמש שורות שמראות תווים. בחלק גדול מהפרטיטורות החמשות מוקטנות בערך ב-50% כדי שהכול יתאים בעמוד אחד. אם כלי לא מנגן הרבה זמן, לא כותבים את השתקים (סימני השקט). בשורה הראשונה כותבים שמות מלאים של הכלים. בהמשך שמות מקוצרים או לא כותבים אותם. מעל השורות כותבים מספר תיבה (תיבה = מקטע מוזיקלי קצר). המספרים עוזרים למצוא מקום בשיר.